וטמן, אברהם
בן רייזל ויחיאל, נולד בשנת 1918 בעיר אופטוב, פולין, כבנם של עמלים. אך סיים את בית-הספר העממי יצא לעבוד כדי לעזור למשפחה. הוא הצטרף לתנועת "הנוער הציוני" ויצא להכשרה. בינתיים פרצה מלחמת-העולם השנייה, אברהם הוגלה למחנות- עבודה ושם נתגלה בכל מידותיו התרומיות: היה עוזר לחלשים בעבודתם הקשה, פרס מלחמו לרעב, עודד שבורי-לב. אותות הסבל והעינויים לא ניכרו בו, ובקור-רוחו שימש מקור עידוד לכל חבריו. לבסוף נמלט ליערות והגיע עד בוקרשט. הוא הוסיף לנדוד בנתיבי הבריחה וההעפלה עד שהגיע לאיטליה. עשה שם בהכשרה והעפיל בשנת 1945 לארץ. את דרך הנדודים, ההכשרה, העלייה וההיאחזות בארץ עשה יחד עם אחיו. השניים גרו יחד ולא נפרדו זה מזה עד יומו האחרון. זמן-מה היה בקבוצת ניצנים ועם עוזבו אותה עבד בבניין ברמת גן. אברהם היה חבר ב"הגנה" ועם הכרזת הגיוס התגייס ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". עם כניסת הלגיון הערבי ללחימה תפסו כוחותיו של הלגיון את לטרון וניתקו את הדרך לירושלים. המצב בעיר החמיר והוחלט לפרוץ את הדרך במבצע "בן-נון א'". המשימה הוטלה על חטיבה 7, שזה עתה הוקמה, והיא תוגברה למשימה זו בגדוד מחטיבת "אלכסנדרוני". על גדודו הוטל לכבוש את לטרון, והוא יצא למשימתו בליל 24-25 במאי 1948. זמן קצר לאחר היציאה נתקל הכוח בכוחות אויב עדיפים ונאלץ לסגת. בקרב הנסיגה הקשה נפל אברהם, ביום ט"ז באייר תש"ח (25.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים
