וורמן, משה

בן יצחק ושרה. נולד ביום י"ט בטבת תרצ"ה (25.12.1934) בורשה שבפולין. עלה ארצה בשנת 1948. את שנות-לימודיו הראשונות עשה בבתי-ספר עממיים ברוסיה ובפולין. לאחר שעלה ארצה נקלט במסגרת עליית-הנוער ולמד שנתיים, במסגרת זו, ברמת-הדר. עד לשירותו הצבאי עבד כמכונאי. משה גויס לצה"ל במחצית מרס 1952 והוצב לחיל-האויר כנהג. במהלך שירותו הצבאי שירת כנהג- זחל"מ, ואחרי כן כנהג משאית וכנהג צבאי. הוא השלים קורס- סיירים עוד בראשית שירותו הצבאי. במהלך שירותו הוענקו לו אות-סיני ואות מלחמת ששת-הימים. כן נטל חלק במלחמת יום- הכיפורים. לאחר שחרורו מצה"ל נקרא משה לתקופות של שירות- מילואים פעיל. ברבות השנים ויתר משה על שירות-המילואים במסגרת הג"א. שהיה זכאי לו עקב גילו, והתנדב להמשיך לשרת בכל יחידה קרבית שהיא. לאחר שחרורו מצה"ל עבד משה כנהג מונית ב'פאן אמריקן' והתגורר בבת-ים. הוא נשא את ברכה לאישה, ונולדו לו ארבע ילדים – יצחק, שרה, אבי ואורנה. ביום א' בניסן תשל"ו (1.4.1976) נפצע משה בעת אימונים באזור בריכת-רם שברמת-הגולן ונפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבקרית-שאות. השאיר אחריו אישה וארבעה ילדים.