וורבר, חן

בנם של ורד וצחי. נולד ביום ח' בחשוון תשנ"ב (2.10.1995) במושב גאליה ליד רחובות. אח של נופר, לחן, אורן, מאיה ונועם. חיוך רחב, תמימות וקסם. טור שיניים לבנות, עיניים גדולות מחייכות. שרירי וחסון. "כמה אתה יפה תואר," אמרה לו אימו בכל הזדמנות. את התיכון סיים חן בהצטיינות במגמת תכנון ותכנות מערכות. הוא נבחן בחמש יחידות בהנדסת תוכנה, חמש במדעי המחשב, חמש במתמטיקה וחמש בכימיה, וקיבל תעודה טכנולוגית. חן ייצג את עירו רחובות באולימפיאדת המתמטיקה, במחשבים, בחידון התנ"ך וב"עכבר העיר". נוסף על הישגיו הגבוהים בלימודים, הפגין חן כישורים חברתיים יוצאי דופן והוענקה לו תעודת הצטיינות על פועלו בחברה. בתיכון הוא כיהן בתפקיד יושב ראש של הנוער, הוביל את מיזם "עיר ללא אלימות" וריכז מגוון פרויקטים. הוא בישל רעיונות בראשו וארגן את המיזמים עד הפרט האחרון; למשל, הנהיג בפורים, חג שאהב במיוחד, תחפושת אחידה לכל השכבה. מלבד כל אלה, הדריך בשבט שני"ר בתנועת ה"צופים", והיה ממונה על כל פעילויות הלימוד והחברה בתנועה. את אהבת הארץ השריש בחניכיו בטיולים ובפעולות השוטפות. ראשי השבט העניקו לו תעודת הוקרה, "על היותך דמות חיובית ומובילה," כתבו, "יכולת מנהיגות וארגון, מסירות והשקעה ללא גבול ועל היותך מרכז מפעלים לשנת תשע"ג בשבט שני"ר". הוריו התגרשו ואביו נישא בשנית. לאחר שסיים חן את לימודיו בבית הספר התיכון, התנדב לשנת שירות בקריית ים ובירושלים ואף בתקופה זו הקפיד לפגוש את חניכיו מן ה"צופים" בסופי השבוע. ב-4 בפברואר 2015 התגייס חן לצה"ל. הוא שירת בחיל המודיעין, ביחידה 8200 ועבר קורס ממ"ס. אף כאן ריכז את כולם, ארגן, גיבש ודאג. חן חש מימוש עצמי לאחר שסיים מיזמים שלקח על עצמו והבין שעמד בכל המשימות במלואן. בשקט ובצנעה עזר לחבריו בלימודים, כתב מערכי הדרכה ואף השאיר אחריו ארבע אפליקציות שפיתח. הוא הצטיין לאורך כל הקורס, ובסיומו שובץ למפקדה בבסיס חיל המודיעין בגלילות. למרות מחלת האסטמה הקשה שסבל ממנה, לא ויתר לעצמו: טייל לעתים קרובות בשבילי הארץ, השתתף במרוץ 8200, ובג'ודו הגיע לרמה של חגורה ירוקה. רב-טוראי חן וורבר נפל בעת מילוי תפקידו ביום ג' באייר תשע"ו (11.5.2016), בן עשרים בנפלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ברחובות. הותיר הורים, שלושה אחים ושני אחים למחצה. וכך כתבו עליו חבריו ליחידה: "יש אנשים שנכנסים לחיינו, שגורמים לנשמה שלנו לרקוד. הם מעוררים אותנו להבנה חדשה בלחישה של חוכמה. יש אנשים שעושים את השמים דבר יותר יפה להסתכל עליו. הם נשארים בחיינו. משאירים טביעת אצבע על הלבבות שלנו." אימו פתחה לזכרו עמוד פייסבוק בשם "חן וורבר-זל", ובו נאספים קטעי זיכרונות ותמונות היוצרים יחד מעין ספר זיכרון.