וונסובר, דויד-אריה (“טולק”)

בן יצחק ופייגה. נולד ביום ה' בסיון תרפ"ח (24.5.1928) בעיר פילטוסק אשר בפולין. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי. בימי מלחמת-העולם השניה נשא את נפשו לחזית כדי לנקום בגרמנים. מפני שהיה מפותח בגופו עלה בידו להעלים את גילו הצעיר, ובעודנו בן ט"ו התיצב לצבא כבן י"ח וביקש להישלח לבריגדה הפולנית הראשונה אשר לחמה בגרמנים. אך שלטונות-הגיוס, שגילו כי הוא רק בן ט"ו, סירבו למלא את בקשתו. משנת 1946 היה חבר הקיבוץ של "השומר-הצעיר" בעיר לודז' ונסע יחד עם קיבוצו עד איטליה ושם עזב את חבריו. באיטליה שירת ב"הגנה" כמדריך ובגלל נטייתו לצבאיות ולמשמעת שמח מאד, כי זכה להיכלל בין אלה שנשלחו לקורס מ"כ. שירותו בהדרכה בבסיס-אימונים באיטליה נחשב אחר-כך כגיוס מלא בשירות צה"ל, אשר אליו נצטרף מייד לעלייתו לארץ באפריל 1948. השתתף בקרבות על קולה, לחם בפלוג'ה ובעירק-מנשיה. עבר כמה קורסים נוספים (רגמים, סמלים קרביים) והמשיך כמפקד-מחלקה. אחרי שגמר את שירותו הסדיר נרשם לצבא-הקבע ושירת בו כמדריך בבית-ספר למפקדי-כיתות. הקפיד מאד על משמעת, אך תמיד מצא גישה חברתית לכל חבריו ופקודיו וזו שחיבבה אותו על כולם. עמד לצאת לקורס-קצינים אלא שלא זכה לכך, כי ביום י"ד באלול תש"י (27.8.1950) נפל בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.