וולפר, צבי

בן פרומה ושמואל, נולד ביום ט"ז באלול תרס"ו (6.9.1906) בווארשה, בירת פולין. אחרי שסיים את הגימנסיה העברית למד שנה אחת באוניברסיטה, בפקולטה למתמטיקה, אך כציוני נלהב ומגשים אמר לעלות לארץ כבעל מקצוע מועיל ולכן עבר לפוליטכניון, והשתלם כמהנדס-מכונאי. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות וכדי להרוויח את דמי עלייתו עבד כמורה בבית-ספר עממי ומקצועי. עלה ארצה בשנת 1936. תחילה עבד כפועל בחיבור טלפונים בדואר ואחרי זמן קצר הוזמן לכהן כמורה-מהנדס בבית- הספר המקצועי על שם מכס פיין בתל-אביב. שמו הלך לפניו בשל שיעוריו המושכים בתוכנם ובצורתם ונתחבב מאוד על חבריו המורים והתלמידים. צבי מעולם לא הסתפק בידיעותיו. הוא שאף להרחיב את אופקיו המקצועיים והירבה לקרוא וללמוד. היה מוותיקי ה"הגנה" ופעיליה ונשא בעול תפקידים שונים בקרב עובדי בית-הספר כחבר פעיל ומפעיל. רבים הוקירוהו כמדריך וכמגן. היה ספרא וסייפא, מורה וחייל. בפרוץ מלחמת-העצמאות לא שינה את אורח חייו ומן השיעורים היה הולך ישר לעמדות כלוחם בחטיבת "קריתי". צבי נפל בעמדה בבית-החרושת "היוצק". ביום י"ט באדר א' תש"ח (29.2.1948) בית-חרושת זה, ומפעל נוסף, "ספירט" הסמוכים לצומת חולון, היו עמדות משמר בדרך לדרום ולירושלים. ב-29.2.1948 הגיע למקום כוח צבא בריטי, ועימו אנשי כנופיות ערבים. הבריטים החרימו את נשק המגינים ועזבו את המקום בהפקירם את אנשי העמדה, חסרי נשק, לחסדי הערבים. חלק מהמגינים הצליחו להיחלץ, אך צבי היה בין הנופלים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק