וולפסון, בנימין (בני)
בן רבקה ואברהם, נולד ביום כ"א בסיוון תשי"ג (3.6.1953) בקיבוץ שמיר שבגליל העליון. בני למד 6 כיתות בבית-הספר היסודי בקיבוצו, ולאחר מכן המשיך את לימודיו במוסד החינוכי "עינות הירדן" שליד קיבוץ עמיר. מאז שהיה בן 15 שנים, הוא עבד בשעות הפנאי שלו במטע הקיבוץ. בני גילה עניין רב במקצועות ריאליים, והצטיין בלימודיו. מגיל צעיר הייתה לו שאיפה לשלמות בכל מה שעשה. כישרונותיו היו רב-גוניים, ועם זאת בני היה צנוע, ומוכן לתרום לחברה שבה חי. הוא למד בנקל, והקיף בלימודיו הרבה נושאים. בעודו תלמיד במוסד החינוכי, הוא עסק גם בהדרכת נוער וילדים בקריית שמונה. בני היה מעורב בפעילות התרבותית והחברתית במוסד שבו למד. הוא אהב שירה – ואף תרגם שירים מאנגלית, אהב מוסיקה – וניגן בגיטרה. בני אהב גם מחול, והשתתף בשלוש להקות מחול: בקריית שמונה, בצוותא גליל ובלהקת "שלום 84". הוא אהב ספורט, שיחק כדור-עף, עסק בגלישה על החרמון ובצלילה בים. ביום 2.11.1971 התגייס בני לשרת בצה"ל, והוצב בחיל-האוויר כחניך בקורס טיס. ביולי 1973, הוא סיים את הקורס, והוסמך כטייס בדרגת סג"ם, סיים את שירות החובה שלו, ומיום 2.11.1973 החל לשרת בצבא הקבע. הוא עלה לדרגת סגן, והוסמך לשרת כמדריך טיס. את שירותו בצבא הקבע סיים בני ביום 11.7.1977, בדרגת סרן. הוא המשיך למלא את חובותיו לחיל-האוויר במילואים. הוא הקפיד להתייצב ביחידתו כשנקרא למילואים, והרבה בטיסות. הוא חילק את זמנו בין טיס, השתתפות בלהקות מחול, ספורט ועבודה בקיבוצו. בשנת 1983, הוא החליט לחזור ללימודים. הוא התחיל ללמוד הנדסה באוניברסיטת תל-אביב. חבריו סיפרו על הקלות, שבה קלט את חומר הלימודים. בני למד שנתיים, אך לא סיים את לימודיו. ביום 1.7.1984 הוא נקרא לשירות במילואים, לתמרון טיס שנערך מול חוף אשקלון. ביום י"א בתמוז תשמ"ד (11.7.1984), בדיוק 7 שנים אחרי שהשתחרר מצבא הקבע, אירעה תאונה במטוסו. בני נפל למצולות בים. בן 31 שנים הוא היה במותו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות בקיבוץ שמיר. הוא השאיר אחריו הורים ואחות. אחיו הבכור, שאליו היה קשור מילדותו, נפטר בשנת 1972. משפחתו וחבריו הוציאו לאור לזכרו קובץ, ובו הועלתה דמותו הרב-גונית של בני. על-שמו הוקמה קרן מלגות באוניברסיטת תל-אביב
