וולף, ריקרדו

בן אליזבט ומרטין. נולד ביום י"ג באב תשכ"א (26.7.1961) בעיר ברזיליה, בירת ברזיל. בשל קשיים כלכליים עזבה משפחתו את ברזיל והיגרה לגרמניה, מקום מוצאו של אבי המשפחה, וריקרדו אז כבן חמש שנים. המשפחה השתקעה בעיר פרנקפורט/מיין וריקרדו החל ללמוד בבית-ספר יהודי בעיר. אחיותיו הבוגרות, שהיוחברות בתנועת נוער ציונית ונסעו לישראל בקבוצות נוער, חזרו כולן מלאות התלהבות מישראל, וריקרדו, שנדבק מהתלהבות זו, הביע רצון לעלות לישראל. בהיותו בן 15 הגיע לישראל במסגרת עליית הנוער ונתקבל לאולפן בניצנים. עם סיימו את לימודיו באולפן נתקבל לכפר הנוער נוה הדסה, משם עבר לכפר סילבר וסיים את חוק לימודיו בסוף שנת 1978. במכתביו הביתה הביע ריקרדו את דעתו הנחרצת להישאר בארץ, להתנדב לצה"ל ואחר-כך ללמוד בבית-ספר למלונאות. ריקרדו התגייס לצה"ל בתחילת חודש מאי 1979 והתנדב לשרת בצנחנים. במסגרת שירותו עבר בהצלחה קורסים מקצועיים שונים. מפקדיו בחטיבת הצנחנים העריכו אותו מאוד והעלוהו לדרגת סמל-ראשון. דרגת סמל ראשון הוענקה לו לפני המועד הקבוע בחוק. ביום א' באייר תשמ"ב (24.2.1982), נפל סמל-ראשון ריקרדו בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. השאיר אם ושלוש אחיות. במכתב התנחומים ששלח למשפחה הנספח הצבאי הישראלי בגרמניה, נכתב בין היתר: "ריקרדו בחר לחיות במדינת היהודים ובה ראה את מולדתו. בדרכו מהנכר אל ארץ-ישראל, אל הצבא והצנחנים הוכיח שהוא ציוני אמיתי אשר ראה בשירותו שליחות חשובה ביותר. ריקרדו מילא את תפקידו בנאמנות ובמסירות בהתאם לאישיותו. עם החיילים והקצינים של יחידתו הריני משתתף באבלכם הכבד על מותו… אני מקווה שנגיע בעתיד לחיי שלום אשר יגיע אלינו הודות לבנים אמיצים כריקרדו".