וולף, יונה

בן רבקה ומשה, נולד בשנת 1916 בעיירה אוריך, חבל פריזלנד, גרמניה. יונה סיים בית-ספר עממי ותיכון ונתחנך באדיקות דתית בקהילה הקטנה שנשתמרה בה המסורת שעברה בירושה מאבות אבותיה, מאז שדוכס פריזלנד הביאם מאות שנים לפני-כן מאיטליה והושיבם בנחלתו למען קידומה הכלכלי. יונה השתלם בלימודי היהדות בבית-המדרש לרבנים בפרנקפורט ע"נ מיין, שם התקרב לתנועה הציונית, הצטרף ל"החלוץ" ובשנת 1936 עלה ארצה ואחרי גלגולים שונים מצא את מקומו בעבודה ובהגשמה בקיבוץ מעוז חיים. אחרי מלחמת-העולם השנייה יצא בשליחות לשבדיה ועבד שם במסירות בהדרכת ילדים ונוער עולה משארית הפליטה. משחזר לארץ הצטרף לדגניה ב'. התרשם מהשוויון החברתי המלא וראה בו, ובמסירות הכללית לעבודה, את הגשמת התורה. נקלט במהרה בחברה והכל חיבבוהו וכיבדוהו בשל תרבותו הגבוהה ונימוסיו הנאים. הוא נשא אישה והחל מתערה במקום ומתאמן בנשק להגנתו. בחורף תש"ח מילא בשלמות את חובתו בשמירה ובהגנה. בעומדו מול הפלישה הסורית נפצע בתוך העמדה בדגניה ב', במקלט המרפאה, ותחת מטר יריות הועבר לבית-החולים "שוייצר" שבטבריה. שם נתגלה שנפצע קשה גם בחזה ובמעיים. אחרי יומיים, ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948) מת מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בדגניה ב'.