וולוצ’ק, מרדכי

בן סימה ויעקב, נולד ביום כ"ה באדר א' תרפ"ד (6.3.1924) בווארשה, בירת פולין, ובשנת 1934 עלה ארצה עם הוריו שהתיישבו בתל-אביב. בשבועות מעטים התרגל לדבר עברית ועד מהרה נראה כ"צבר" לכל דבר. אחרי שסיים בית-ספר עממי, ורכש במזגו הטוב חברים וידידים, הוא החל לעבוד בסריגה והתקדם במקצועו. היה מסור להוריו, חיבב מוסיקה קלאסית ובשעות הפנאי היה משלים את ידיעותיו בקריאת ספרים וסיפק את חיבתו למוסיקה בשמיעת קונצרטים. עם התפרסם הקריאה הראשונה להתייצב לשירות העם, הוצב בחורף תש"ח בחטיבת "גבעתי" והשתתף בקרבותיה בדרום (בית דראס, מע'אר, עיבדיס, ניצנים ועוד). ביום 30.5.1948, בהיותו בבית לחופשה קצרה ואמו ביקשה שיישאר עוד יום-יומיים, השיב: "המצרים קרובים אלינו והמולדת קוראת לי – לא עת להתפנק!" וחזר לגדודו, שעמד אז בקרבות מרים ליד אשדוד. ביום כ"ג באייר תש"ח (1.6.1948) נפגע מרסיס פגז ונפצע פצעים אנושים. במצבו זה היתה דאגתו נתונה לשלום חברו שנפצע, ואשר לעצמו – הרגיע את מפקדו, שבקרוב יתרפא ואין צורך לדאוג לו, אולם אחרי דקות מספר יצאה נשמתו. מרדכי הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק.