וולגר, משה (“מישקו”)

נולד בשנת תרע"ג (1913) בעיר ברודי שבגאליציה. לאחר שסיים בהצלחה את לימודיו היסודיים והתיכוניים נתקבל לאוניברסיטה בלבוב, שם הצטרף לתנועת א"צ (תנועת אקדמאים חלוצים). הוא יצא להכשרה מטעם התנועה וחבריו זוכרים אותו כאידיאליסט, מלא שמחת חיים ומשתוקק בכל נימי נפשו לעלות לארץ-ישראל. לאחר שנשא אישה והפסיק את לימודיו, עלה עם קבוצה מחבריו לארץ. תקופה קצרה התגורר בתל-אביב ולאחר זמן השתקע במושבה גדרה ועבד כפועל. משה הצליח להתגבר על קשיי המציאות החדשה וגילה דביקות עצומה במטרותיו. גם לאחר יום עבודה מפרך ניתן היה לראות אותו שקוע בספר לימוד השפה העברית. משה היה מעורה בחיי המושבה,לחם נגד העסקת פועלים ערבים בפרדסיה והיה קשור לנושאי ביטחון. הוא הצטרף לשורות ה"הגנה" והיה בין ראשוני הפעילים והמפעילים למען "כופר הישוב". בפרוץ מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט התנדב לחיל הנוטרים. משה הוצב לתחנת המשטרה בגדרה וצורף ל"משמר הנע" שתפקידו היה לאבטח ולשמור את מרחב גדרה-חולדה. ביום כ"ד באב תרצ"ט (9.8.1939) כאשר חזר עם חבריו למשמר מסיור בדרכי העפר שבין עקרון וחולדה, עלה הטנדר שבו נסעו על מוקש רב עוצמה. מעוצמת הפיצוץ נפגעו כל חמשת הנוטרים וארבעה מהם, ומשה ביניהם, מתו מפצעיהם. משה הובא למנוחת-עולמים, יחד עם חבריו שנספו יחד עמו, בבית-העלמין בגדרה. הניח אשה. נסיבות מותו כתובות בספר "לאש ולמגן".