fbpx
וויס, אהרן

וויס, אהרן


אהרון, בן הניה ואברהם ז"ל, נולד ביום כ"ד בטבת תשי"ג (11.1.1953), בבת-ים. הוא למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני" בעיר הולדתו, ואחרי-כן המשיך ולמד במשך שנה אחת בבית-הספר התיכון-המקצועי "יד שפירא". אחר כך עבר ללמוד בבית-הספר המקצועי "אורט אמקור", שם סיים את לימודיו. אהרון היה תלמיד חרוץ ושקדן, שעשה חיל רב בלימודיו. אמו זוכרת מתוך עונג את כל אסיפות ההורים, שאליהן הייתה באה וזוכה לשמוע את שבחי בנה. כפי שהיה תלמיד טוב, כן היה גם מנומס ונעים-הליכות והתחבב בקלות על מוריו ועל חבריו לספסל הלימודים. הוא היה שקט ומופנם וניחן ברגישות נדירה ליופי. שרה שוורץ, מורתו, זוכרת כיצד באחד הטיולים, כאשר הגיעה הכיתה לנחל קורן, לא הצטרף אהרון להשתוללות חבריו במי הנחל, אלא הסתובב שעה ארוכה בסביבה, עד שמצא פרח יפה כדי להגישו לה ולשמחה. מקרה זה אופייני הוא לכל דרך חייו של אהרון. תמיד היה דרוך וקשוב להרגשות הזולת, זהיר ברגשות חבריו ומלא כבוד כלפי כל אדם באשר הוא אדם. אהרון בורך בגוף גמיש וחזק ובלט בקומתו הגבוהה וביפי תוארו. העיסוק החביב עליו ביותר היה ספורט, בכל ענף שהוא. במיוחד אהב אתלטיקה קלה. בבית-הספר היה תמיד בין הזוכים במקומות הראשונים, בכל התחרויות שנערכו בתוך בית-הספר ומחוצה לו. הרב צבי הירש זוכר אותו כחביב שבין תלמידיו. נער צעיר, בריא בגופו ובנפשו, אשר הצטיין בלימודיו והליכותיו היו למופת. אהרון גם היה בן מסור להוריו. הוא אהב את הבית ואת המסגרת המשפחתית החמה. יחסים מיוחדים במינם שררו בינו לבין שני אחיו. את מרבית שעותיהם הפנויות בילו יחד, והיו משתפים איש את רעהו בסודותיהם ובחוויות שעברו עליהם. עיקר דאגתם של שלושת האחים הייתה נתונה לאמם האלמנה, והגדיל לעשות אהרון, שהיה משתדל להקל על אמו את טרדות היום-יום בכל דרך אפשרית, לתקן ולשפר בבית ככל יכלתו. אהרון ניחן בידיים זריזות ובטוחות, שידעו לטפל בכל תקלה ובכל מכשיר שהתקלקל. מיד לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר המקצועי, יצא לעבוד במקצוע שרכש, למרות שנותרו לו רק חודשים ספורים עד למועד גיוסו לצה"ל. אהרון התגייס לצה"ל בתחילת מאי 1971 והתנדב לחיל הרגלים, לחטיבת "גולני". את הטירונות הקשה והממושכת עשה מתוך הרגשת יעוד עמוקה, שהקלה עליו את האימונים המפרכים. לאמו המודאגת נהג לומר: "אמא, זה לא קשה, זה שטויות". אהרון הפך להיות חייל מעולה וידיד-אמת לחבריו ליחידה. מפקדיו העריכו את כשרונותיו כחייל וכאדם ומהרו לשלחו לקורס מפקדי כיתות. הוא סיים את הקורס בהצלחה והצטיין כמפקד בעל יכולת. במלחמת יום-הכיפורים השתתף אהרון בקרבות הבלימה ברמת הגולן. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), נפגע בקרב ההסתערות לכיבוש החרמון ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחולון. השאיר אחריו אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.  

דילוג לתוכן