ווהל, פנחס

בן יעקב ז"ל ויעל. נולד ביום א' בתשרי תשי"ב (1.10.1951) בתל- אביב. סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'טשרניחובסקי' שבעיר ואת לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון 'מרכז מורים מוסמכים' שבמקום. הוא היה נער חביב, שקט ונחבא-אל-הכלים, נוח באופיו ואהוד על חבריו ועל מכריו. מטבעו ניחן בחוש-הומור שלא עזבו אף בזמנים קשים. בעתות-הפנאי אהב לעסוק, כתחביב, בריקוע נחושת וביצירת אבזרי-נוי בחומר זה. הוא רחש אהבה עזה לארץ, לנופיה ולאתריה, הרבה לתור ולסייר בארץ ונהג לערוך טיולים ארוכים ולבלות בחיק-הטבע. פנחס גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1970 והוצב לחיל-הקשר. לאחר הטירונות עבר קורס בבסיס-ההדרכה של החיל והיה לאלחוטן ומפעיל רדיו-טלפרינטר. לאחר סיום הקורס נשלח לגדוד של חיל-ההנדסה ושימש בתפקידו במחלקת-הקשר. עם הגדוד עבר משך-שירות ארוך בסיני והוענק לו אות-השירות- המבצעי. במשך שירותו הסדיר היה חייל טוב, ממושמע ואחראי, שמילא את תפקידיו בדייקנות ולשביעות-רצונם של מפקדיו. במהלך-שירותו נפטר אביו, ופנחס, שהיה קשור מאוד למשפחתו, דאג לקבל חופשה מיוחדת ותנאי-שירות מיוחדים, כדי שיוכל לסעוד את אמו ולתמוך בה כלכלית. הוא נהג לעשות משמרות-לילה בצבא, כדי שיוכל להיות לצד אמו בשעות היום. לאחר שסיים את שירות-החובה, שוחרר והוצב לכוחות-המילואים. הוא נהג לצאת לפרקי-זמן של שירות-מילואים ומילא את כל המוטל עליו במסירות. מעולם לא ניסה להתחמק או לזכות בהנחות בגלל המצב במשפחה. ביום כ"ב בתמוז תשל"ה (30.6.1975) נפל פנחס במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו אם ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "פנחס שירת יחד אתנו במלחמת יום- הכיפורים, ידע ימי אש והפצצות קשות וכבדות. התנהג כיאות לחייל בצה"ל. הוא שימש כקשר כל משך המלחמה וגם לאחר המלחמה. היה בקי בעבודתו ומומחה בטיפול בציוד- קשר. בעת המלחמה לא נח לילות ארוכים וישב ליד המכשירים כדי להשיג קשר עם יחידות אחרות ולדוח דיווחים דחופים ומכריעים". בני-משפחתו תרמו להקמת ספרייה לזכרו בבית-הספר 'טשרניחובסקי'. כן, תרמו גביע נודד לזוכים בתחרויות-ספורט בבית-הספר.