וודק, יונתן (יוני)

יונתן (יוני), בן סוזי וארנסט, נולד ביום א' באייר תשי"ג (16.4.1953) בהרצליה. הוא למד בבית-הספר על-שם ברנדייס בהרצליה ב' ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני בהרצליה, במגמה החברתית. יונתן היה תלמיד חרוץ, שידע בהתמדתו להתגבר על כל קושי, ולכן היה אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא נמנה עם חברי החוג הדרמטי של בית-הספר התיכון והיה חבר בתנועת הצופים, בשבט "שחף", וברבות הימים היה מדריך בשבט הרצליה. חובב ספורט היה ונלהב לרכיבה על סוסים. הוא השתתף בתחרויות והצטיין במירוצים ואף זכה בפרסים רבים. את שעות הפנאי הקדיש לטיולים בגליל וברמת הגולן. יונתן היה עליז ואוהב חיים. בקרב חבריו יצאו מוניטין לחוש ההומור שלו, לבדיחותיו ולמעשי הקונדס שלו, שהיה בהם כדי לשעשע ולא להזיק. הוא ידע להתייחס לכל אדם באדיבות ובנימוס ורכש את לב כל מכריו בנועם הליכותיו ובמאור פניו. הוא היה טוב-לב ומוכן לסייע לזולת, נהג סבלנות בידידיו והיה ותרן וסלחן. הכל הכירוהו כאדם גלוי-לב, ישר ובעל מצפון; מטבעו היה צנוע ונהג פשטות בהליכותיו, היה דייקן ועומד בדיבורו. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ונהג בהם כבוד רב. יונתן גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1971, והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון" ובקורס למפקדי טנק "סנטוריון". הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו, וכמפקד דאג לפקודיו ושימש דוגמה במזגו הטוב ובסבילותו. כשנעדר מהבית זמן ארוך השתדל שלא להדאיג את הוריו והקפיד לכתוב מכתבים ולהתקשר לעתים מזומנות. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה עם יחידתו ברמת הגולן והשתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), נפל בקרב באזור קוניטרה. הוא התנדב לחלץ את המג"ד שלו שנפצע, ואז נפגע מירי האויב ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהרצליה. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יונתן היה אהוב על חבריו, על פקודיו ועל מפקדיו. הוא היה הרוח החיה בין חבריו ותמיד השרה סביבו אווירה טובה ועליזה. הוא ביצע את תפקידיו במסירות, באחריות ובנאמנות".