בן נהאד ווהיב. נולד ביום 8.7.1983 ביישוב הדרוזי הגדול דאלית אל-כרמל, אח לואאל, נאדיה, פאיז והיתם. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'דאלית אל-כרמל ג', המשיך לחטיבת-הביניים 'קופטאן חלבי' וסיים את לימודיו בתיכון 'אורט רונסון' בעוספיא, עם תעודת בגרות מלאה. בשעות הפנאי הרבה נאאל לעסוק בספורט: שיחק כדורסל והתאמן בריצה, אבל פסגת חלומותיו היתה להשתתף במירוצי מכוניות. נאאל התבגר והיה לנער יפה תואר, אהוב ומוערך, מנומס, עדין נפש ובעל לב זהב. אהב לעזור לזולת והתנדב ראשון לכל פעילות חברתית. תמיד עם חיוך, לכל מקום שבא הביא איתו את שמחת החיים וחדוות הנעורים. חלבי עטא, מנהל התיכון שבו למד נאאל, שירטט קווים לדמותו: "הדרך איתך, נאאל, היתה קצרה וארוכה: לעומק הכרנו, רחשנו לך והחזרת לנו הרבה אהבה וכבוד. חמדת נעורים, מלח הארץ, זיו עלומים, נועם הליכות ומה לא… כתלמיד, שקדת ושאפת רק להצלחות וכך היה. כחבר – מי כמוך היה… עקבנו אחריך, שמענו עליך רק טובות, התגאינו בך לכל אורך הדרך." נאאל ניחן בכשרון ציור ושלח ידו גם בכתיבה. הוא ביטא את רגשותיו ומחשבותיו בדברים שכתב, בשירים ובציורים. באחד מחיבוריו הביע את ההכרה בחשיבות ניצול הזמן כראוי: "השקיעו את זמנכם, על-מנת להשיג ממנו את מרב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד. השעון מתקתק. נצלו את הזמן היום! על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת – שאלו תלמיד שנשאר כיתה. על-מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד – שאלו אמא שילדה פג… על- מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת – שאלו את האוהבים המחכים לפגישה. על-מנת להבין מהו ערכה של שנייה אחת – שאלו את האדם שניצל מתאונת-דרכים. על-מנת להבין מהו ערכה של אלפית השנייה – שאלו את הספורטאי שזכה במדליית כסף!" בשיר שכתב, סיפר נאאל על חשיבות החברים בחייו: "אם יש חברים/ אפשר לטפס על גבעות, על הרים./ אם יש חברים/ ניתן משא כבד להרים./ אך אם אתה בודד/ יותר רפוי וחלש/ אם אתה לבד/ אתה שדוף כמו קש/ האדם הוא חיה שקשה לה לבד/ האדם לא נברא לחיות לו בדד/ יש אדם עשיר/ כסף מלוא התיק/ לי יש חברים/ באגודת השוחרים/ ויחד – נטפס על הרים, לא נפסיק." בעזבונו של נאאל נמצאו שירים רבים שכתב על אהבה ועל רגעי אושר ודמע בחייו. בחודש נובמבר 2001 התגייס נאאל לצה"ל ומימש את כמיהתו לשרת בחיל-הצנחנים. ביום הראשון לטירונות סיפר למפקד הפלוגה שלו כמה הוא שמח להיות בצנחנים, עד כמה משפחתו גאה בו ועל רצונו לתרום למדינה ולהיות "הכי טוב שאפשר". ואמנם, נאאל השתלב היטב ביחידה, כפי שהעיד מפקד הפלוגה: "נאאל היה לנו כבן וכאח. דאגנו לו, אהבנו אותו, הוא הפך להיות חלק מאיתנו…" נאאל הפגין רצון עז להצליח ולהתקדם בעשייה הצבאית, כולל הליכה לקורס קצינים. סיפר מפקד היחידה: "משיחותי עם מפקדיו וחבריו מצטיירת דמות של צנחן ולוחם מיוחד, בחור חייכן, אוהב דעת, סקרן, מתחשב ובעיקר – חבר. נאאל הרשים את הסובבים אותו בנוכחותו ובחוכמתו וכולם מציינים את יופיו, הן החיצוני והן הפנימי." ביום 12.2.2002 נפל נאאל בעת שירותו והוא בן תשע-עשרה. הוא הובא למנוחות בבית- העלמין הצבאי בעוספיא. הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. ספדו לו בני משפחתו: "נזכור ולא נשכח לעד צעיר אמיץ, בעל שאיפות וחלומות שנקטעו במותו. נאאל, הלכת בטרם עת, עזבת אותנו עם הרבה שאלות ועם מעט תשובות. נזכור אותך תמיד, עם החיוך המקסים והברק בעיניים." דר' רמזי חלבי, ראש המועצה המקומית דאלית אל-כרמל, נשא דברים לזכרו: "חייל מצטיין שנפל במילוי תפקידו. נאאל, צעיר שלא הספיק לטעום מהטוב של האדמה ומהמעניין של הארץ. בקושי למד להבחין בין עיקר לטפל וכבר נוטש והולך למחוזות אחרים… אין עצוב מלעקור עוד אילן מיער הכרמל הירוק ומלאבד עוד כשרון מבני הכפר המשווע לרוח חדשה." כתב סאלח, בן המשפחה: "נאאל, פרח בר נדיר מאוד, נקטפת כל כך מוקדם. תמיד חלמת שתהיה צנחן גאה והגשמת את חלומך, אבל החלום הזה לקח אותך מאיתנו… החור שהשארת בתוך הלב – אף אחד לא ימלא אותו. החלל הריק שהשארת במותך תמיד יהיה ריק. אף אחד לא ייכנס לנעליים שלך, כי הן גדולות מדי לכל מי שאני מכיר." אחותו של נאאל, נאדיה: "אתה עמוד האש שהאיר לי את חיי. ועכשיו נותרתי לבד בחושך, וכל כך קר לי ועצוב כי אתה רחוק… אתה כאור שתמיד נתן וייתן ניצוץ של אותם חיים, של אותם רגעים מתוקים שיהיו קשים בלעדיך… אתה חסר לכולנו ותמיד נתפלל לאלוהים שישמור עליך, כי אתה ראוי למשמר שכזה." המשפחה כינסה בחוברת שהפיקה דברים לזיכרו של נאאל, בצד שירים וציורים פרי עטו. הדברים מופיעים גם באתר האינטרנט לזיכרו, בכתובת www.naeel.freeservers.com.
