והבה, יהודה

יהודה, בן אסתר וסעד, נולד ביום ז' בחשון תש"י (30.10.1949) במארסיי שבצרפת. הוא עלה לארץ עם בני משפחתו בשנת 1949 וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "בר-אילן" שבחולון. יהודה היה בן למשפחה של יוצאי מצרים ונולד בצרפת בעת שמשפחתו הייתה בדרכה ממצרים לארץ-ישראל. בעת נדודי המשפחה חלה יהודה כמה פעמים, אולם בכוח הרצון העז שלו התגבר וגדל בארץ כבן לתפארת להוריו ולמשפחתו. מגיל צעיר נרתם לסייע להורים לשאת בקשיים של פרנסת המשפחה, שמנתה תשעה אחים ואחיות. הוא עזר להורים בעבודה ובטיפולם ובחינוכם של אחיו ואחיותיו הקטנים ממנו. יהודה גויס לצה"ל בשנת 1967 ושירת בחיל השריון. הוא השתלם בקורס נהגי טנקים ובקורס מקצועות-טנק והיה לשריונאי מצטיין. חודשים אחדים אחרי גיוסו פרצה מלחמת ששת הימים והוא השתתף במלחמה זו למרות גילו הצעיר. אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר עבד במקצועו, חשמלאות תעשייתית, במקומות שונים. הוא הצטיין בעבודה בזכות מסירותו ונאמנותו והיה חבר מצוין ועובד נאמן. יהודה היה איש משפחה למופת. הוא היה מסור מאוד להוריו, לאחיו ולאחיותיו ופעל רבות כדי לסייע להם מבחינה חומרית ולעודדם בשעות הקשות. אחד מאחיו נפצע בקרב במערכת "קדש". שלושה חודשים לפני נופלו נשא לו אישה. במלחמת יום הכיפורים היה יהודה נהג טנק "פאטון" בעוצבת שריון, שלחמה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. הוא השתתף בקרבות הבלימה בתחילת המלחמה. לקראת צליחת תעלת סואץ, הייתה יחידת הטנקים שלו בין היחידות שלחמו באזור "החווה הסינית". בקרב שהתחולל ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973) בין הטנקים של יחידתו לבין השריון של המצרים ליד "החווה הסינית" נפגע יהודה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, הורים ושמונה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי יהודה היה איש צוות מעולה, שידע את מלאכתו ולא חשש לעשותה בנאמנות, אף בתנאים קשים ותחת אש תופת. משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה לבית הכנסת "רבי מאיר בעל הנס" בתל גיבורים שבחולון. הספר הוכנס לארון הקודש בבית הכנסת בהשתתפות עם רב, ביום ט' בחשון תשל"ו