וגשל, נתן

בן חיה ואשר-ישעיהו, נולד ביום ז' באדר א' תרפ"א (15.2.1921) בעיר ניסקו, פולין. בהיותו בן ארבע עברו הוריו לעיר ברנו, בצ'כוסלובקיה, ושם גדל באווירה של ציונות ושאיפה לעלייה חלוצית ארצה. הוא למד בגימנסיה היהודית היחידה בעיר ובעקבות אחיו ואחיותיו הגדולים הצטרף, בהיותו בן 10, לתנועת- הנוער "תכלת-לבן". אחרי עליית אחותו ואחיו ארצה לא נח ולא שקט עד אשר ניאותו הוריו ואף הוא עלה לארץ בשנת 1935 והוא אז רק בן 14. תחילה שהה בבנימינה אצל אחותו, ואחר-כך במושב גן חיים אצל אחיו, ושם הכשיר את עצמו לחיי עבודה. בשנת 1936 הצטרף לקבוצת-הכשרה של "עליית-הנוער" באיילת-השחר, שם למד ועבד בעבודות חקלאיות שונות. הוא ניחן בתבונת-כפיים והצטיין בדייקנות עבודתו. עם תום ההכשרה נתקבל כחבר בקיבוץ עין גב ועבד שם בשמירת-השדות, בסנדלריה, ברפת, בענף הדיג, ובכל מקום הצליח בעבודה. במו ידיו בנה את הפרייה, מאחר שלא היה תקציב לכך, וגם הקים לעצמו צריף-מגורים. כל ימי שבתו בעין גב, ובעיקר בשנתיים האחרונות, היה פעיל בענייני ביטחון ונודע כמדריך טוב לנשק. כעבור שש שנים, משעזב את הקיבוץ, עבר לקרית עמל ואמר להקים שם משק ביחד עם אחותו וגיסו. בינתיים עסק בעבודת בניין כטפסן ובמהרה היה פועל אחראי לבניין שבו עבד. נתן היה בעל מרץ, איתן ברוחו וחסון בגופו. גם בקרית עמל הוסיף לעסוק בענייני ה"הגנה", השתתף בייצור נשק במחתרת ולא נרתע מסיכון עצמו ואף התקין "סליק" לנשק בחצר משקו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות היה בין הראשונים שהתגייסו לשירות מלא עוד לפני היות צה"ל. הוא שירת בחטיבת "גולני" כמפקד-כיתה, השתתף בקרבות בסביבה ונודע לכל בעוז רוחו. ביום כ"ז בניסן תש"ח (6.5.1948) נפל בעת כיבוש סג'רה, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבית קשת.