וגנר, שלמה

בן עמליה וצבי, נולד ביום כ"ו בסיוון תרפ"ט (4.7.1929) בעיר ניסקי, גליציה, פולין. בזמן המלחמה התגלגל עד לתורכסטן והגיע ארצה עם ילדי טהרן בשנת 1942. שלמה סיים את לימודיו בבית- הספר הדתי "חורב" בירושלים ובשנת 1945 עבר לקיבוץ חפץ חיים ושם המשיך לעבוד בגננות ובמסגרות. בכוחות עצמו השלים את לימודיו התיכוניים ואף ביקר שנה באוניברסיטה העברית בירושלים. בימי לימודיו התפרנס בדוחק מעבודה כפקיד אצל מהנדס. משכרו המצומצם הפריש חלק לעזרת אמו ואחיו הקטן שנשארו ברוסיה, ואף הצליח להעלותם ארצה, בכספים שהשתכר בעבודתו בכפר אתא. אולם לא זכה להיות במחיצתם אלא שבועיים בלבד. שלמה היה שקדן, צנוע, בעל רגש פיוטי וחביב על סביבתו. עם כל ענוותנותו התבלט בין חבריו ברצינות גישתו לחיים ובצימאונו לדעת ולחקור, והגיע להשקפה דתית יהודית משלו. הוא שפע אהבה לכל וגילה דאגה לאמו ששכלה את בעלה ושניים מבניה ברוסיה. בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס ושירת בחטיבת "כרמלי" וביום ו' בניסן תש"ח (15.4.1948) נפל בקרב רמת יוחנן והוא בן 18 שנים בלבד. נקבר בכפר אתא. ביום י"ב בכסלו תשי"א (23.11.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.