ואעקנין, אשר (מסעוד)
אשר, בן מרגלית וחיים, נולד ביום י"ד בניסן תשי"ב (9.4.1952) בירושלים ולמד בישיבת "קרית ספר". אחרי-כן המשיך בישיבת "פורת יוסף" והשלים את לימודיו בבית-הספר הצבאי להשכלה. אשר היה חכם בתורה כבר מגיל צעיר ועמד במבחנים בשלבי-הלימוד השונים. הוא היה חברותי ועליז, אהב מעשי קונדס והרבה להתלוצץ ולשעשע את חבריו והשתלב בנקל בכל חברה, גם בצבא וגם בחיים האזרחיים. הוא אהב לעזור לזולת ובתקופת שירותו בצבא הפתיע לא פעם את חבריו ואת מפקדיו, בהביאו ליחידה דברים שונים שחסרונם הורגש. הוא היה סקרן וצמא-דעת ומוכן להתאמץ וללכת מרחק רב כדי ללמוד דבר חדש, שעורר את סקרנותו. אשר היה בן נאמן ומסור להוריו ודואג למשפחתו. כתב עליו חברו: "אחת התכונות שאפיינו אותו הייתה הדאגה והאהבה למשפחתו, שהייתה לגביו בבחינת ערך מקודש. הוא היה מוכן לנסוע מאות קילומטרים ובלבד שימלא חובה משפחתית אחת". בילדותו היה נמוך-קומה ורזה, אך גדל ונהיה גבר חסון, רחב-כתפיים וחזק. לפני גיוסו לצה"ל למד מקצוע דפסות בבית-דפוס ועד מהרה הוסמך להפעיל בעצמו את מכונת-הדפוס. אשר גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1970, לאחר שהגיש ערעור על פסילתו לשירות מפאת ליקוי גופני. הוא הוצב לחיל-האוויר ולאחר סיום הטירונות נשלח לקורס-נהיגה. אחרי-כן הוצב ליחידת טילי נ"מ בתפקיד נהג בסוללת טילים בסיני. ברבות הימים התקדם ועלה עד שהגיע לדרגת סמל. הוא היה חייל מסור ואהוד על חבריו, מילא את תפקידיו בנאמנות ובמסירות ועשה הרבה מעבר לדרישות התפקיד, מבלי להתחשב במכסת שעות או במאמצים שהשקיע בכך. הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו ובתקופת המלחמה הקפיד להתקשר אל בני-משפחתו, כדי למסור להם כי שלום לו. ביום כ"ב בשבט תשל"ד (14.2.1974), נפל אשר בעת מילוי תפקידו בסיני והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, אח ואחיות.
