ואסרשטיין, רומן
בנם הצעיר של אליסה וולדימיר. רומן נולד בברית המועצות ביום י"ג בסיוון תשמ"ו (20.6.1986), אח צעיר של משה. רומן היה בכיין גדול כשהיה קטן, סיפרה אימו, וכל הזמן תבע להיות על הידיים. בגיל שנה וחצי פסק לבכות, והיה לילד רגוע ואפוף שלווה. שלוש וחצי שנותיו הראשונות של רומן עברו עליו בקישינב בירת מולדובה, ואז החליטה המשפחה לעלות לישראל. מסע העלייה לארץ – מקישינב לבוקרשט ברומניה ומשם לישראל – היה ארוך ומתיש ובטיסה רומן בכה וצרח, אך הוא נרגע לחלוטין ברגע שהגיעו לארץ. בחודש מרס 1990 הגיעה המשפחה לארץ. הם התיישבו ברוממה שבחיפה, שם רומן הלך לגן ילדים. הוא השתלב נהדר בין ילדי הגן, וכיוון שמלבדו לא היה בו אף דובר רוסית רומן למד עד מהרה את השפה העברית. גם בהמשך הוא בחר להתחבר לילידי הארץ, וזה סייע להתאקלמותו בכל מקום בו היה. אפילו עם הוריו עבר רומן מהר מאוד לדבר בעברית. מאז לידתו של רומן היה סבו יפים, אבי אביו, מעורב מאוד בגידולו. בארץ הסב גר איתם באותו בית, ולמעשה היה עם רומן עשרים וארבע שעות ביממה וסייע רבות בכל צורך. בין הסב לנכד נוצרו יחסי קרבה נהדרים אשר תרמו מאוד לשניהם. בין היתר השניים שיחקו יחד במשחק הקלפים הפופולארי "דוראק"(שמשמעותו ברוסית טיפש). רומן גם למד לשחק שחמט, והרבה לשחק מול בני משפחתו. שעות רבות העביר רומן גם בטיפול ובמשחק באוסף דגמי מכוניות גדול – זהו אוסף שהוריו הביאו איתם מברית המועצות, ובארץ רומן קיבל אחריות עליו. הוא טיפח את האוסף, שמר עליו ושיחק איתו ימים שלמים. אחרי זמן מה בחיפה עברה המשפחה לגור בקריית ים. בעיר זו רומן התחנך, תחילה בבית הספר הממלכתי "המפלסים" והמשיך לחטיבת ביניים ותיכון ע"ש רבין, אותו סיים בהצלחה. בתקופת לימודיו רומן הרבה לעסוק בספורט, בין היתר הוא רכב על אופניים ובעיקר אהב לשחק כדורגל. רומן השתתף בתחרויות כדורגל רבות, ואף זכה בכמה תארי אליפות. כבר בתחילת לימודיו רומן השתלט בקלות על רזי המחשב, ולאורך השנים הוא עבד שעות רבות עם מחשבים ואף לימד את אחיו הבכור כל מה שקשור לתחום. רומן היה אדם ישר ואיש אמת, סיפרו הוריו, לעתים נפגע מעוולות אך תמיד ידע לסלוח. הוא אהב לבלות עם בני משפחתו, אך גם הרבה לבלות עם חברים. לאורך שנותיו בתיכון היו לו גם חברות רבות שאיתן נהנה לבלות. רומן לא שתה ולא עישן, ולכן היה תמיד הנהג התורן בתום הבילוי. גם בבית הוא אהב להיות נהג מתנדב, ולא פעם הסיע את אימו לעבודה. לקראת גיוסו של רומן החליטה המשפחה לעבור לגור בנתניה, ורומן היה מרוצה מהמעבר. רומן התגייס לצה"ל ביום 2.8.2005 ושובץ לחיל המשטרה הצבאית – בדיוק כפי שרצה וכפי שתכנן כבר שנתיים לפני הגיוס. הוא החל אימונים בבסיס סמוך לבית ליד, וחבריו ליחידה סיפרו שהיה חייל חיובי, שקט ורגוע, בעל חוש הומור שנון ומי שהישרה אופטימיות על כולם גם בימי האימון הקשים ביותר. מפקדיו של רומן סיפרו שהיה חייל ממושמע ושקט, אשר לא אחת הביע סיפוק על שיבוצו ושאף להתקדם במשטרה הצבאית. רומן רצה לצאת לקורס בילוש, להיות בלש בשירות הצבאי ואף להמשיך במקצוע זה אחרי שחרורו. רומן נפל בעת שירותו ביום ח' באלול תשס"ה (12.9.2005). בן תשע-עשרה בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותיר הורים ואח. על מצבתו של רומן נחקק: "בננו, אחי, נכדי היקר והאהוב / לנצח תישאר חרוט בלבנו".
