הר, שרגא

בן צפורה ודוד. נולד בשנת תרפ"ב (1922) בלאנצוט שבפולין ועלה עם משפחתו לארץ-ישראל כשהיה בן שש. לאחר שסיים בית-ספר יסודי המשיך וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון המקצועי על-שם "מכס פיין" במגמת המסגרות. הוא היה בין התלמידים המעולים בבית ספרו, הצטיין בתבונת-כפיים, דייקנות וטעם משובח וגם גילה הבנה וידע רב ביסודות התיאורטיים- המקצועיים. כמו כן היה פעיל בחיי החברה של בית הספר. בעת לימודיו במקום עדיין לא נשלמה הקמת בניינו וחוסר תקציב מנע את האפשרות לשכור פועלים מומחים שישלימו את הבנייה וירצפו את הקומה השנייה. שרגא רתם לכך את חבריו ובכוחות משותפים הצליחו, לאחר שעות ומאמצים רבים, להעלות את החול ואת המרצפות לקומה השנייה. מנעוריו היה חבר בתנועת הצופים ולימים אף הדריך בני-נוער צעירים ממנו. במסגרת פעילותו זו הרבה לטייל בארץ, הכיר היטב את דרכיה ואת נופיה ומסעותיו הרבים חישלוהו והגבירו את חוסנו הגופני והנפשי. לימים התנדב לשורות ה"הגנה", השתלם בקורסים רבים ואף הדריך בחלק מהם. לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון הקדיש לילותיו להכנות לקראת בחינות הכניסה לטכניון העברי בחיפה ללימודי הנדסה, אולם מחמת מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו דחה את המשך לימודיו ויצא לעבוד בבית-חרושת למשאבות. עד מהרה היה למומחה בעבודתו וזכה להערכת מעסיקיו. הוא זכה גם להערכת מפקדיו ב"הגנה" על מומחיותו במשאבות ועוד יותר על מידת ידיעותיו בסוגי-נשק שונים וכושרו להתגבר על תקלות. עם זאת היה מחלוצי גדוד חי"ש בתל אביב והתנדב למשימות קשות ולפעולות מסוכנות. במהלך עבודתו בבית-החרושת למשאבות, נשלח למקומות שונים בארץ ומחוצה לה והגיע עד לרבת-עמון. בנסיעות אלו קשר קשרים עם ערבים ועמד על מנהגיהם ועל אורחות חייהם, גם הצליח לדלות מהם ידיעות חשובות שדיווח עליהן למפקדיו ב"הגנה". בכ"א באדר א' תש"ו (22.2.1946) ערכה ה"הגנה" פעולות חבלה בבסיסי המשטרה הניידת הבריטית בשפרעם, בכפר-ויתקין ובשרונה. שלוש הפעולות תואמו לשעה מוסכמת אך רק השתים הראשונות בוצעו בהצלחה. המיבצע בשרונה התאחר בשעתיים וכשהגיעה היחידה המבצעת למקום כבר היו הבריטים במצב הכן. אחת מכיתות החבלנים הצליחה לחדור למחנה ולהשלים את המשימה, אולם כל חבריה נורו ונהרגו באש השוטרים, ושרגא ביניהם. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין בנחלת-יצחק. הניח הורים ואח. פרשת חייו ומותו ראתה אור בספר לאנצוט ובעתונים שונים. בקילומטר ה74- בואך באר-שבע הוקמה מצבה לזכר חללי גדוד 54 של חטיבת "גבעתי", שראשיתו בגדוד הראשון של חי"ש תל-אביב, ושמו של שרגא, מראשוני נופליו, חרוט עליה. בסמל הגדוד נקבע "הר" – לזכר שרגא הר ו"אריה" – לזכרו של חברו אריה קסלמן כמו כן נקרא רחוב הארבעה שבקריה בתל-אביב על שמם של שרגא ושלשת חבריו שנפלו בפעולה בשרונה.