הר-זהב, יעקב- אפרים

בן דבורה ושמואל-זנויל, נולד ביום כ"ה באלול תרפ"ח (9.9.1928) בעיר הנובר, גרמניה. בשנת 1934, בהיותו בן שש עלה עם אביו ארצה ולאחר תקופה קצרה עלתה גם אמו. הם התיישבו בתל- אביב ויעקב-אפרים למד תחילה ב"תלמוד-תורה" ואחר-כך בבית- הספר העממי הדתי "סיני". מוריו, שהכירו בכשרונותיו, המליצו עליו להתקבל לישיבת "שפת-אמת". שם נתקבל למרות גילו הצעיר. מצבם הדחוק של הוריו אילצהו להפסיק את לימודיו והוא החל לעבוד בבית-הדפוס "סלע" ועם זאת המשיך בהשתלמותו על- ידי לימודים בערבים. בפרוץ מלחמת-העצמאות נמנה עם המתנדבים הראשונים ולאחר תקופת אימונים בנתניה צורף, כחבר ב"אגודת ישראל", לפלוגה דתית באחד מגדודי חטיבת "אלכסנדרוני" והשתתף בפעולות הגדוד ובמארבים למסתננים מ"המשולש". בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" שנועד נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל- מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים, תקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948), יחד עם כל אנשי הפלוגה. נקבר בקבר-אחים ארעי בכיס פלוג'ה. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר יחד עם חבריו שנפלו עימו למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק.