הר-זהב, דויד

בן מרים-זיסל ויהושע-משה, נולד בחודש כסלו תרפ"ז (דצמבר 1926) בווארשה, בירת פולין ועלה ארצה באוקטובר 1934. דויד קיבל חינוך מסורתי. הוא למד ב"ישיבה" בירושלים ואחר-כך ב"היכל התלמוד" בתל-אביב. בגיל 14-15 נתפס להשקפות חילוניות, הצטרף ל"נוער העובד" והתחיל ללמוד את מלאכת הבנאות, אך לא הניח ידו מהשתלמות כללית והירבה לקרוא וללמוד. בן 16 התגייס לנוטרות, פוטר בגלל גילו הצעיר והצטרף לפלמ"ח. אגב שירותו בפלמ"ח הכיר את חיי הקבוצה והצטרף לקבוצת "שדמה". בשנת 1945 התגייס לצבא הבריטי ושירת בבריגדה היהודית. כחייל ביקר באירופה ונפגש עם פליטי השואה ועשה למען עלייתם לארץ. משחזר לארץ החליט להשתלם וללמוד, ולכן לא שב לקבוצה אלא עבד כפועל-בניין ובערבים למד. מוריו ומיודעיו הוקירו את כשרונותיו, עליזותו וטוב-לבו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות מיהר להגנת פרברי תל-אביב. השתתף בהקמת ביצורים ועמדות ובקרבות שבסביבת בית-החרושת "חלזון". הועבר אחר-כך לירושלים, וגם שם השתתף בקרבות רבים בסביבתה. דויד ניחן בחוש ביקורת ובהומור ותכונות אלו עמדו לו בכל השעות הקשות ועזרו גם להרמת רוחם של חבריו. היה תמיד מוכן לעזור לזולת ושנא עוול ומרמה. הצטיין ברגש אחריות. השפעתו על חבריו היתה גדולה והוא לא נרתע מכל תפקיד שהוטל עליו. מפקדיו העריכוהו בגלל קור-רוחו ואומץ-לבו ברגעים קשים. דויד נשלח לקורס-קצינים לאחר שזיהו בו כשרון פיקודי ושליטה ברוחו במצבים הקשים שבקרב, אך הוא לא הספיק לסיים את הקורס, כי בשעת מחסור בכוחות נקראו חניכי הקורס לירושלים. בליל 19-20 באוקטובר נערך מבצע "יקב" במגמה לכבוש את בית-ג'לא ומשלטים נוספים בדרום ירושלים. נפל בקרב בניסיון לכיבוש בית-ג'לא ביום י"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948) כאשר חיפה על התקדמות חבריו. נקבר בשייח'-באדר א'. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.