הרשקוף, אלכסנדר (סנדו)

בן ברטה ודוב-ברקו, נולד ביום ט"ז בסיוון תרע"ד (10.6.1914) בעיר בראילה, רומניה. בבית-הוריו נעדרה רוח מסורת יהודית והוא התחנך בבית-ספר תיכון רומני. בעצמו מצא את הדרך לתנועת "הנוער הציוני" וחוות-ההכשרה. היה לו חלק גדול בארגון עלייה ב' שעברה דרך רומניה בשנת 1939 ובאותה שנה עלה אף הוא. בארץ עבד כחקלאי, אך מילא גם תפקידים ציבוריים: כמנהל-חשבונות וכבא-כוח קבוצתו ניצנים בפני המוסדות. בשנים 1946-1947 היה שליח המוסדות בארצות אירופה וחבר הוועד הפועל של תנועת "העובד הציוני". כחניך תנועה צופית הצטיין בנאמנותו, דייקנותו וברגש האחריות. הוא שאף לשיפור יחסי החברה ועמד במבחן המשברים השונים שהתרחשו בקרבה. בימים האחרונים הוצע לו לטפל בענייני נשק ותגבורת וניתנה לו ההזדמנות להימצא בחברת משפחתו לאחר שנולדה לו בת. הוא דחה את ההצעה בבכרו להישאר בהגנת המקום. לאחר שנבלמה התקדמות הטור המצרי ליד אשדוד נותר קיבוץ ניצנים בעורפם. המצרים הבינו כי נקודה זו יכולה לשמש בסיס לפעילות כוחותינו בעורפם ולפיכך ריכזו כוח ניכר כדי לכובשה. ההתקפה המצרית הונחתה ביום 7.6.1948. מבעוד לילה הופגז המשק קשות ועם בוקר החלה הסתערות הרגלים, אך זו נבלמה באש המגינים. המצרים הגבירו את ההפגזה ואף הפעילו מטוסים שהפציצו את המשק וגרמו נזקים כבדים. בחסות חיפוי זה התקדמו כוחות רגלים ושריון מצריים והצליחו לחדור למשק ולהשתלט עליו. בקרב זה נפל, ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948) כאשר נפגע מפגז נ"ט שחדר לעמדתו. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות בניצנים. זכרו הועלה בחוברת "ניצנים במצור ובמערכה".