הרשקוביץ, נחמן

בנם-יחידם של דוד ואסתר. נולד ביום י"ז במרחשון תש"ט (19.11.1948) בתל-אביב. למד בבית-הספר "תחכמוני" בבת-ים ועשה שנתיים בבית-הספר התיכון העירוני שבמקום; אחרי כן עבר ל"אופק" – בית-ספר תיכון מקצועי בתל-אביב. המחנכת שלו בכיתות י"א – י"ב כתבה להוריו של נחמן מזכרונותיה עליו: "כאשר אומרים על נחמן שהיה בחור טוב, מתכוון האומר לאותה משמעות ראשונית עמוקה של טוב-לב, הכרוך בעדינות נפש, בנכונות לעזור לזולת, להטות שכם ולהקל על הזולת את החיים. את הכל עשה נחמן בדרכו שלו, בשקט, בלי הערות קולניות ובקשת שכר כלשהו. – – – הרגיש אחריות מיוחדת במינה כלפי ההורים והיה דואג להודיע לאמא על כל איחור או עיכוב כדי שלא תדאג לו. – – – בחופשותיו היה נוהג לסור לבית-הספר לביקורים קצרים ואז היינו משוחחים על תוכניותיו לעתיד. אם כי ברור היה, שהוריו יעשו הכל למען המשך לימודיו היה אומר: 'אני רוצה קודם כל לעבוד ולעמוד ברשות עצמי ורק אחר-כך אחליט באשר להמשך'.- – – רציתי כי תדעו, שאבידתכם הגדולה גרמה צער רב ועמוק לכולנו – מוריו, חבריו וידידיו. קשה להעלות זכרונות רצופים על הנייר. הזכרונות היקרים ביותר נשארו דווקא בליבנו, בפנים, ושם אנו שומרים לעצמנו את דמותו של נחמן כדמות יפה של אדם, חבר ותלמיד". ואכן יפה נפש היה, אהב מאוד מוסיקה – ובייחוד יצירות אופראיות. בפברואר 1967 גויס לצה"ל. ביום י"ב בסיון תשכ"ט (29.5.1969), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. במכתב התנחומים שכתב למשפחה, בשם החברים והמפקדים, העיד עליו סגן מפקד יחידתו, כי כל ימי שירותו "היה חייל מסור וחבר נאמן. היה נכון תמיד לעזור לחבריו ומוכן תמיד לקבל על עצמו הרבה יותר משנדרש לעשות".