הרשקוביץ, אהרן (ארנלו)

בן שיינדלה ורפאל, נולד ביום ו' בטבת תרפ"ב (6.1.1922) בבוקרשט, בירת רומניה. סיים בית-ספר תיכון למסחר והתכונן לחיים אזרחיים שלווים. זוועות המשטר, השותף לנאצים, עקרו מנפשו את האמונה בעתיד היהודים ברומניה, ואחרי מלחמת- העולם השנייה יצא ב"נתיב הבריחה" לאיטליה והפליג ארצה ב-1946 באוניית-המעפילים "הגנה". אהרן היה עצור זמן-מה במחנה עתלית ושם למד לדבר ולכתוב עברית ובמכתביו להוריו כתב שהוא נהנה גם מהחיים במחנה, באשר הרגיש אדמת-מולדת תחת רגליו. בנובמבר 1946 שוחרר מהמחנה ובמכתביו הביע התפעלות מכל מראה עיניו. התיישב בגבעתיים ועבד כפועל-בניין ונתחבב על מכריו. אהרן התייצב לשירות בחודש פברואר 1948 ושירת באחד הגדודים בחטיבת "אלכסנדרוני". הוא השתתף בכל פעולות הקרב של יחידתו (כיבוש יאזור, קאקון ועוד). במכתבי-ההרגעה להוריו הדואגים לו כתב בין השאר: "ודאי אין המלחמה חברת-ביטוח, אבל כשם שעברנו את מלחמת הנאצים כך נעבור את מלחמתנו זו. אין לנו שתי דרכים. ננצח ונמשיך את העבודה. – – – המוות בשדה הקרב אינו גרוע מהמוות במחנות הגרמנים, אבל בקרב למען המולדת יש יותר סיכויים לחיים טובים". ואכן המשיך בקרבות מתוך הבנה ומסירות. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בפלוג'ה. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.