הרפז, גיא

בן עודד ז"ל ושולה. נולד ביום כ"ז באלול תשט"ז (3.9.1956) בקיבוץ משמר-העמק. ילדותו עברה עליו בחברת בני קבוצתו בקיבוץ. עמד בהצלחה בבחינות-הבגרות. גיא היה תלמיד מוכשר, הצטיין במקצועות הריאליים. הצטיינותו והישגיו בלימודים באו לו ללא מאמץ ובלא שהקדיש להכנת שיעורי-בית. מורו במתמטיקה נהג לומר בכיתה: "גיא היה תלמיד שאינו לומד – אך יודע". בזמנו הפנוי עסק בפעילות רבה . אהב מוסיקה, ניגן באקורדיון ובגיטרה. גיא היה הרוח החיה בכל פעילות חברתית, ובלטו בו תכונות של מנהיגות. היה חכם ושקול. מורתו נאוה מספרת: "כשנערך בכיתה דיון, נשמעו דבריו שקולים ומדודים. תמיד ידע לנסח ולהביע דעתו בבהירות. שילב בתוכו חוש-הומור עם רצינות". מוסיפה תלמה, מחנכת הכיתה: "גיא היה מלא אהבה, הוא אהב את כולם, וכולם אהבו אותו. אהב והעריץ את הוריו וראה בהם דגם להורים מושלמים". גיא גדל והיה לגבה-קומה, רחב-כתפיים וחזק מאוד, עסק בספורט, הגיע להישגים נאים בשחייה. שיחק כדורסל. במסגרת הגדנ"ע סיים קורס-מ"כים – כחניך מצטיין. בטיול עם כיתתו בנגב נתגלה אומץ-לבו והשקט הנפשי שניחן בו. מדריך התדרדר במצוק. גיא אילתר מיד חבל מרצועות-תרמילים, ניצב על-פי תהום ומשך בעזרת החבל, תוך סיכון עצמו, את המדריך והצילו. גיא אהב ונקשר לעבודת האדמה. את עבודת הסיום בבית-הספר הקדיש לעץ האבוקדו: 'השפעת החיגור על פוריות זן החורשים'. מקטנותו נמשך למשק הסב והדוד בבית-שערים, ובו בילה את חופשותיו. במרוצת הזמן נוצרה זהות בינו לבין המשק, ואף שקל את הזמנת הדוד להצטרף אליו, לאחר השירות הצבאי, אל המשק. גיא השתלב בקיבוץ, בענף הפלחה, והיה מאושר לעבוד בו. עם-זאת שאף להימנות עם מקימי ישוב-ספר חדש. גם כאשר הושפע, על-ידי מוריו וקרוביו, להמשיך בלימודים בטכניון – התנה אפשרות זו בלימוד מקצוע אשר ישרת את החקלאות. ללבטים אלה היתה שותפה, בשנים האחרונות, חברתו מיקה. גיא גויס לצה"ל בנובמבר 1975 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורסים מקצועיים נשלח לקורס-צניחה ולקורס-מ"כים, לאחר זאת עסק בהדרכת חיילים חדשים. היתה לו השקפה מיוחדת כיצד לעצב את דמות חייליו ואיך להביאם להישגים ולהפכם לחיילים לפי רוחו ובהתאם לערכים שהאמין בהם. במהרה התבלט בתכונותיו החיוביות והיה לעמוד-התוך של היחידה. מספר חברו ליחידה: "גיא היה מרכז המחלקה, ולא יכולנו להתחרות במירוץ האלונקות בלעדיו. כמובן שהאלונקה שלו זכתה תמיד. במירוץ-פצועים – אי-אפשר היה בלי גיא. משיכת-חבל, חידונים שונים, תרגילי-אש – אי- אפשר היה בלעדיו". לאחר סיום מחזור נשלח לקורס-קצינים. בקורס התבלט בתכונותיו הטובות ונתגלה לכול כקצין מעולה לעתיד לבוא. בטרם סיים את הקורס, ביום י"ב בתשרי תשל"ח (24.9.1977) נפל גיא בעת שירותו. הגורל המר זימן וכרך את מותם של גיא ושל אביו הטייס. הובא למנוחת-עולמים בקיבוץ משמר- העמק. השאיר אחריו אם, שתי אחיות ואח. אחרי מותו הועלה לדרגת סג"מ. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "למדתי להכיר את גיא כצוער מצטיין ומסור. איש חיל-הצנחנים אשר התנדב לכל משימה קשה ומסוכנת. מצא את מותו – והוא עדיין בראשית דרכו".