הרוש, חיים

חיים, בן חנה ואברהם, נולד בשנת תש"ז (1947) בסופרו שבמרוקו ועלה לארץ עם משפחתו בשנת תשט"ז (1956). במרוקו למד בבית-הספר "אם הבנים" ובארץ למד בבית-הספר היסודי "משואה" שבקרית גת וסיים את לימודיו בבית-הספר המקצועי "אורט" באשקלון. חיים הצטיין בנערותו בפעילות חברתית ובספורט. הוא היה חבר בתנועת "בני עקיבא" ושחקן בנבחרת הכדורסל של "אליצור" בקרית גת. הוא היה נער חברותי מאוד והשתתף בארגון מסיבות וטיולים. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, החל ללמוד נגרות מעשית כשוליה במפעל לרהיטים ובאותו זמן למד לימודי נגרות בבית הספר "אורט". הוא סיים את לימודיו בהצלחה והיה לעובד מצליח במפעל. חיים גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1966 ושירת כלוחם חרמ"ש ביחידות שריון. הוא השלים קורס מ"כים חרמ"ש וקורס מש"קים חרמ"ש, היה חייל מצטיין והגיע לדרגת סמל. משפחתו התגאתה בכך ששנים מבניה, חיים ואחיו, היו חיילים בצה"ל. חיים השתתף במלחמת ששת הימים ושירת תקופות ארוכות ביחידתו בשירות מבצעי. חיים היה אהוב על חבריו ועל ידידיו וסימן ההיכר המיוחד לו היה חיוכו, שהעיד על טוב לבו. הוא היה קשור מאוד לבני משפחתו מרובת הנפשות ועשה כמיטב יכולתו לסייע ולעזור להם. בשנת 1971 רכש משאית מערבל-בטון, הפך לעצמאי, וכך החל לבסס את עתידו הכלכלי. במלחמת יום הכיפורים היה חיים לוחם חרמ"ש בעוצבת שריון, שלחמה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. הוא לחם בקרב הקשה על גבעות "חמוטל", וביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973), נפגע באש מנשק קל של המצרים ונפטר בדרכו לבית החולים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי חיים לחם למופת בקרב הקשה בו השתתף. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת; משפחתו וחבריו הוציאו לאור חוברת לזכרו, ובה דברי חבריו על דמותו.