הראר (אלחרר), שמעון

בן מרדכי ושמחה. נולד ביום כ"ג באב תשי"ט (17.9.1959) בבאר- שבע. המשפחה התגוררה בעיירה ירוחם, וכאן למד שמעון בבית- הספר 'קול יעקב'. אחר-כך סיים את לימודיו היסודיים בבית- הספר 'נתיבי עם'. בשני בתי-הספר היה מטובי התלמידים. עם סיום לימודיו היסודיים עבר לבית-הספר החקלאי שבמקוה- ישראל. גם כאן עשה חיל בלימודיו, אך התקשה להתמיד בה בשל הריחוק מבית-הוריו וגם משום שהמקצועות החקלאיים לא היו לפי רוחו. הוא חזר לירוחם ונכנס לבית-הספר התעשייתי 'אורט- טמפו', וכאן חילק את עתותיו ללימודים עיוניים ולעבודה. הוא התמחה במקצוע מסגרות-רתכות. תעודת-הגמר כבר לא הגיעה לידיו ממש כי בינתיים גויס לצבא. בצד לימודיו היה לשמעון עולם עשיר של חיי-חברה שמיצה בעיקר בשדה-הספורט. היה משתתף פעיל בחוגים בבית-הנוער שבמקום, כגון: חוגים לטיס, לכדורגל, לכדורסל. היה משחקני ה'קט-רגל' של קבוצת המשמר האזרחי. הרבה להשתתף במסעות הגדנ"ע. תחושת האחריות הדריכה אותו להתנדב בגיל צעיר לשורות המשמר האזרחי. בראשית אוגוסט 1977 הגיע מועד גיוסו לצה"ל. שמעון ראה אתגר לעצמו להתנדב למשטרה-הצבאית, הממונה על החוק, המשמעת והסדר, שכה הקפיד בעצמו לקיימם בחיים האזרחיים כבצבא. עבר את קורס הטירונות בהצלחה, וגם בקורס לשוטרים- צבאיים קיבל ציונים מעולים. עלה לדרגת טר"ש והתחיל לתפקד כשוטר-צבאי. אך לא חלף מאז אלא שבוע, ובעת סיור נפל במילוי תפקידו – ביום י"ב בכסלו תשל"ח (22.11.1977). הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין שבירוחם. השאיר הורים, ארבע אחיות ואח. "מתחילת שירותו בצה"ל – בטירונות, בקורס שוטרים-צבאיים וביחידתו – הוערך כחייל טוב, ממושמע, בעל רצון להתקדם ולבצע את שירותו בנאמנות" – דברי מפקדו של שמעון למשפחה השכולה. ועוד כתב המפקד: "בטירונות, בבית-הספר למשטרה-צבאית ובמרחב המשטרה בבאר-שבע שמו הלך לפניו, כמי שבעתיד יהיה מפקד מוצלח ורב-פעלים… פעמים אחדות שוחחתי עמו, ולמרות שהיה בדרגה של רב-טוראי ראשון מיד הרגשתי שמעבר לדרגתו מסתתרת דמות בעלת נפש עדינה ואישיות טהורה. לא הזמן ולא הדרגה עושים את האדם אלא האדם בעצמו יוצר את תדמיתו, ושמעון עשה זאת בצורה מרשימה"