הפנר, שמעון

בן שרה ואליעזר, נולד בשנת 1925 בבודפשט, בירת הונגריה. בהיותו בן 13 מצא את הדרך לתנועה החלוצית-צופית "דרור". תוך כדי לימודיו בבית-הספר התיכון והתנגדות הוריו לסטייתו מהלאומיות ההונגרית, המשיך בפעולותיו ונעשה מדריך וחבר מרכז "דרור-הבונים" ופעל למען איחוד שתי התנועות. בעת השלטון הנאצי בהונגריה סיכן את עצמו בפעולות-מחתרת, השתתף בהברחת יהודים אל מעבר לגבול ודאג לאכסונם. כשנודע לו בשנת 1943 על ההקלות לגבי עליית נוער וילדים לארץ, אירגן גרעיני הכשרה בתנועתו, חדר לגיטאות, בהתחפשו לנוצרי ובתעודות של נוצרי, והבריח בני נוער לערים הגדולות ומהן לרומניה, כדי שיעלו משם ארצה. בשנת 1945 עלה גם הוא עם קבוצת חברים מהונגריה כגרעין הכשרה בקבוצת כנרת. נשא אישה ועלה עם קבוצתו להתיישבות בעין זיתים. בגלל משבר חברתי חזר לכנרת, עבד בקביעות בגן הבית, והתערה יפה בעבודתו. למרות מחלת הלב שסבל ממנה מילדותו התייצב לשירות בפרוץ מלחמת-העצמאות ושירת בחטיבת "גולני". שמעון התגייס לשמירת גוש עמק הירדן. השתתף בקרבות בגליל התחתון ובעמק הירדן נגד הכנופיות ואחר-כך נגד הפולש הסורי. הסורים פלשו לעמק הירדן ביום 16.5.1948, השתלטו על כמה משלטים באזור, אך נבלמו על-ידי מערך כוחותינו בצמח. ב-18 במאי פתחו הסורים בהתקפה על צמח בסיוע ארטילריה וטנקים. כוחותינו לא עמדו בפני עוצמת ההתקפה הסורית, תחילה נפלה העיירה צמח ולבסוף גם תחנת המשטרה, והמגינים נסוגו תחת אש הסורים לעבר דגניה. בקרב זה נפל, ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948) והובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בדגניה א'. הותיר אחריו אישה-ריקה, אחות-מלכה ואח-זאב.