הפטל, יוסף

בן בראניה וישראל. נולד בשנת תרע"ג (1913) ברימנוב שבפולין. כשהיה בן שמונה נפטרה אמו,והניחה חמישה ילדים קטנים. הילדים פוזרו בין משפחות שונות בארצות אירופה ושם נשלחו לבתי יתומים. יוסף התחנך בבית-יתומים בפראנקפורט ומשם עלה לארץ-ישראל בשנת 1933. מנעוריו גילה נטייה רבה למוסיקה – הוא הפליא לנגן במפוחית הפה – וגם הרבה לשחות והצטיין בכך. בארץ עבד כפועל בנמל תל אביב, קרוב לים שכל כך אהב. בתקופת מלחמת העולם השניה התגייס לצבא הבריטי, צורף לחיל התובלה ובו שירת בפלוגה 462. בסוף אפריל 1943 הפליג עם חיילי יחידתו ועם חיילי יחידות אחרות על סיפון האנייה "ארינפורה" מנמל אלכסנדריה לכיוון מלטה כדי להשתתף בפלישת בעלות הברית לסיציליה. בכ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943), בשעות אחר הצהריים, התקיף להק מטוסים גרמני את שיירת האניות, שה"ארינפורה" היתה בראשה. האניה ספגה שתי פגיעות ישירות ותוך דקות החלה לשקוע למצולות. עמה טבעו גם מאה וארבעים מחיילי הפלוגה 462, יוסף ביניהם. הוא הניח שלוש אחיות ואח. שמו הונצח בחוברת "לחייל", ב"ספר השנה של העתונאים" וב"ספר ההתנדבות". בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה דמויית אנייה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים.  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.