הסמן, משה

בן אברהם, נולד ביום ג' בכסלו תרפ"ח (27.11.1927) בעיר בוריסלב, גליציה המזרחית, פולין. הוא קיבל השכלה תיכונית, אך עוד בנעוריו, בפלוש הנאצים לפולין, נותק מביתו, נמלט לברית-המועצות ושירת בצבא האדום. בשובו הביתה נודע לו כי הוריו נרצחו במחנה-ההשמדה. משה הצליח לעבור לאיטליה, משם עלה ארצה באוניית-המעפילים "לטרון", נתפס על-ידי הבריטים והוגלה לקפריסין. הוא נכלא שם במחנה-מעצר, ורק אחרי שבעה חודשים, ביום 15.8.1947 הגיע ארצה. חודשים אחדים עבד במקצועו כמסגר, ובדצמבר התייצב לדגל ושירת בחטיבת "גבעתי". הוא השתתף בקרבות בסביבת תל-אביב, ליד מקווה ישראל ויאזור והיה בין המגנים על בית הקרן-הקיימת-לישראל (בית מבודד על אם הדרך תל-אביב-ירושלים, בקרבת בית-דגון). משה נפל במבצע "מכבי" לפריצת הדרך לירושלים ליד לטרון ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). מקום קבורתו לא נודע. מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. ביוני 2005, במסגרת חקירת היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל נמצא כי משה קבור בקבר אחים יחד עם יעקב (יענקלה) שלג-לבן (שנייווייס) בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל, בקבר המשוייך לחללי גדוד 72.