הסל, נמרוד (נימי)

בן ברנקה ושמעון. נולד ביום כ"ט בתמוז תשכ"ה (29.7.1965) בחיפה. נמרוד החל את לימודיו בבתי-הספר היסודים 'דגניה' ו'ניצנים' בבאר-שבע וסיים את חוק לימודיו בבית-הספר העל-יסודי המקיף באילת במגמת מכשירנות. במסגרת בית-הספר זכה נימי במקום שלישי בתחרות להתעמלות קרקע. הוא השתתף בחוגים לקראטה ולשח-מט והיה פעיל ב'משמר האזרחי' באילת. נמרוד היה נער שובב ומלא מרץ, ועם זאת נער רגיש ומופנם, שהעלה תהיות פילוסופיות על העולם הזה ועל חלקו בו. תחביבו היה קריאת ספרי שירה ואף העלה רבות ממחשבותיו על הנייר בצורת שירים רגישים ונוגעים ללב, כן אסף בולים. נימרוד גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1993. לאחר הטירונות הוצב ביחידת הנדסה קרבית ולאחר שסיים קורס חובשים הועבר לשרת בחיל הרפואה. בחודשים האחרונים לשירותו שירת כחובש במרפאת בית-הספר לשריון והיה מקובל ואהוד על חבריו. את הרגשתו בעת השירות תיאר באחד משיריו: "בבית קוראים לי חייל / ואני מרגיש אומלל / כי כולי ירוק / וזה בכלל לא צחוק / אוהב את המדינה / אתן הכל רק לה / בשבילה גם אלחם / כדאי שתתקיים/". ביום י"ח בכסלו תשמ"ז (1.12.1985) נפל נמרוד בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באילת. הותיר הורים, אחות ושלושה אחים – חנה, אודי, רון וליפז. במכתב התנחומים למשפחה, ציין מפקדו כי נימי "גילה רצון עז לסייע לכל חייל בעת מצוקתו, ומילא תפקידו בכבוד, תוך הצגת מיומנות וידע מקצועי רב". נמרוד השאיר אחריו קובץ שירים, שאותם הספיק להוציא לאור כחוברת. שיריו מעידים על נפש חושפנית ומתלבטת ועין חדה ובוחנת