הניג, ישראל (פויו)

בן זהבה (גולדה) ואהרון, נולד ביום כ"ב בטבת תרפ"ח (15.1.1928) בבוקרשט, בירת רומניה. הוא סיים את לימודיו בעיר הולדתו. בבית הוריו ספג תרבות יהודית מסורתית וחינוך ציוני נלהב. לפיכך גדולה היתה שמחת הוריו כאשר בישר להם כי הוא מתעתד להגשים את חלום הציונות ולעלות לארץ-ישראל במסגרת "עליית- הנוער". בהגיעו ארצה בשלהי 1944 נשלח ללמוד בבית-הספר החקלאי בן שמן. משסיים לימודיו התגייס לחיל הנוטרים ומשם – לפלמ"ח. בעת שהתגייס היה עליו למסור את המען של הוריו, אולם מתוך תחושה ראשונית שיהיה צורך להודיע להם על נפילתו בקרב, מסר כתובת של קרובי משפחה אחרים שכבר התגוררו בארץ. סדר האירועים השתנה והוריו נפטרו בזה אחר זה, לאחר שאחותו היחידה נספתה בתאונה. ישראל התמנה חובש פלוגתי בחטיבת "אלכסנדרוני" וקיבל דרגת סמל. הוא השתתף בקרבות רבים, בין השאר בקרבות לטרון ובפריצת הדרך לירושלים. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה" שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים, תקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל ישראל ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948), עם עוד 89 לוחמים בני פלוגתו. הוא הובא לקבורה בידי המצרים בקבר-אחים במקום שבו נפלו. כעבור שנתיים הועברו ארונות החללים למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. אנדרטה לזכר הנופלים הוקמה בקריית גת