הניג, בנימין

בן שרה ומשה, נולד בשנת 1917 בעיר בילסקו, פולין. הוא חונך חינוך דתי ב"חדר" ולמד בבית-ספר עממי. היה פעיל בתנועת "השומר הדתי" ובימי מלחמת-העולם השנייה השתתף בפעולות המחתרת. עבר מחנות נאציים שונים ואיבד את משפחתו. הוריו ואחותו נספו במחנה אושוויץ. בתום המלחמה הצטרף לקיבוץ- הכשרה בסוסנוביץ, תפס בו מקום מרכזי ומילא תפקיד מזכיר הקיבוץ. חבריו העריכו את יושרו ודבקותו בדת ובמצוות. לפני צאתו בדרך העלייה נפרד מאחותו היחידה ששרדה ממשפחתו ואשר החליטה לבנות את חייה מחדש בפולין. בנימין עבר לגרמניה, חי בחוות-הכשרה באשנבך, והעפיל בספינה "שבתי לוזינסקי". באדר תש"ז הגיעה הספינה לחוף ניצנים אשר בדרום ובנימין היה בין הקופצים ראשונה לים. הוא הגיע לקבוצת יבנה ומשם יצא כעבור ימים מספר לכפר עציון, להצטרף אל חבריו מתנועת-הנוער הדתית. עד מהרה התערה בחיי המשק, עבד בהתמסרות ובהתלהבות בהכשרת קרקע ועמד להקים משפחה. בפרוץ מלחמת-העצמאות השתתף בשמירה, באימונים ובעבודות הביצורים. בהתקפה האחרונה על כפר עציון, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), פעל בעמדה בקטע הצפוני-מזרחי של הכפר. אם כי כמה פגזים פגעו בעמדה, הוסיפו מגיניה להדוף את האויב, עד אשר שריוניו פרצו לכפר ומגיניו נפלו אחד-אחד. חברתו, חיה לדרמן, היתה אף היא בין הנופלים. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.