הן, גיורא

בן פאולה ואלפרד. נולד ביום כ"ד בשבט תש"ג (30.1.1943) בקריית מוצקין. אח תאום לעלי, ואח צעיר לאחותו הבכורה נורית. את ילדותו העביר גיורא ככל הילדים בני גילו במערכת החינוך המקומית שבקריית מוצקין – בגן חובה ובבית הספר העממי "אחדות". אביו היה טכנאי רדיו מצליח ("היי-טק" של ממש באותם הימים), והנחיל לבנו את האהבה לתחום הטכנולוגי בכלל ולרדיו ולאלקטרוניקה בפרט. לפיכך, בתום לימודיו היסודיים, ביקש גיורא ללמוד את המקצוע. שנה אחת למד ב"בסמ"ת" – בית הספר המקצועי שליד "הטכניון" שבחיפה, אך ביקש להתמקד בתחום האלקטרוניקה עצמו, וכך מצא עצמו מתייצב ללימודים בבית הספר הטכני של חיל האוויר שבחיפה. לא היה גבול לאושרו כשהתקבל למוסד, והוא למד היטב ועמד בכל משימות הלימודים. בתקופה זו, בחופשותיו ובעתות הפנאי, היה לעזר רב לאביו בעבודתו בבית המלאכה לתיקון מכשירי רדיו (טלוויזיה עוד לא הייתה פריט נפוץ בארץ) ומערכות שמע. תחביבו של גיורא הפך למקצועו, וכך בנה ושכלל מערכות שמע סטראופוניות שנחשבו אז לחידוש מתקדם. פרט לכך היה גיורא חובב של מוזיקה פופולרית, ואף השתתף בניסיון להקמת חבורת נגנים כמתופף. גם בתחום הספורט גילה עניין וכישרון, הרבה לשחק כדורסל, והיה חבר בקבוצת הילדים והנערים של "מכבי קריית מוצקין". יחד עם אחיו התאום הרבה גיורא לרכוב על אופניים, וגם אהב מאוד לטפל באחזקתם. היו לו אופניים ישנים, אולם תמיד תקינים ומבריקים. בשעות הפנאי אהב גיורא לבלות עם חבריו הרבים. ב"טכני" הוכשר גיורא והוסמך בתחום החמ"מ (חשמל ומכשירנות של מטוסים), והיה זה אך טבעי כי יגויס לחיל האוויר. הוא התגייס במאי 1961, ועם סיום הטירונות הוצב לשרת באחד מבסיסי חיל האוויר שבדרום הארץ. לאחר כמה חודשים הועבר לבסיס קרוב אחר של חיל האוויר, וקודם לטפל במכשיריו של אחד המטוסים המתקדמים של אותם הימים. גיורא מצא את מותו עוד בטרם מלאו לו תשע-עשרה שנים. ביום ז' בטבת תשכ"ב (14.12.1961), במסגרת עבודתו על המטוס החדש והחדיש, תוך כדי טיפול במכשיר בתא הטייס, אירעה תאונה וגיורא נהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבחיפה. הותיר אחריו הורים גאים, אחות בוגרת ממנו, ואח תאום. לזכרו של גיורא, יזמה חברתו נילי קולקובסקי (כיום אלדר) טורניר כדורסל על שמו. הטורניר התקיים במשך שנים מספר בבית הספר העממי "אחדות" שבקריית מוצקין. נילי אף תרמה את הגביע הנודד שהוענק לזוכה בתחרות. חיל האוויר, הבסיס שבו שירת גיורא והכנף שבה הוצב, שומרים על קשר עם בני המשפחה. המשפחה מוזמנת דרך קבע לאירועי הזיכרון של החיל ולאירועים אחרים.