המרמש, משה
בן מרדכי ופנינה. נולד ביום כ"ז בסיון תש"ו (26.6.1946) בתל אביב. כאשר הגיע משה לגיל הלימודים למד בבית הספר היסודי, יהודה המכבי" ולאחר שסיים את לימודיו בו המשיך בבית הספר התיכון העירוני ד' שבעיר. השתייך ל"הפועל", הצטיין באתלטיקה קלה ובשחייה וזכה בפרסים רבים בהדיפת כדור-ברזל; כן זכה בתחרויות בטניס לנוער, בריצה ובקפיצה. בשעות הפנאי היה מטפל בתחביבו – הצילום ולא רק בעצם עבודת הצילום התעסק כי אם גם במעבדה של פיתוח הצילומים. כאוהב מושבע של טבע הארץ היה אוהב לצאת לסיורים בפינות הנידחות בה עד כדי כך שהכיר כל שביל והר וגיא – ואף את מרחבי המדבר. אהב להדריך את טיולי "הצופים" וללוותם והתפרסם בפעולות עם חניכיו ב"אש לילה;" על כך נכתב רבות בחוברות של "הצופים". הוא לא נהג בדרך השגרתית בפעולותיו עם הצופים והמיפקדים שערך היו בעלי גוון מיוחד כל דיבורו, כל הליכותיו היו בעלי סגנון אישי. באוקטובר 1964 גויס לצה"ל והתנדב לחיל האויר. במשך זמן קצר נעשה למדריך ספורט של פרחי טיס והעביר כמה ממנהגיו ב"צופים" לצה"ל. גישתו זו היתה מבוגרת ונכונה להדרכה וחניכיו אהבוהו על יחסו להדרכה וכן אהבו אותו מפקדיו, שכן היה מסוגל למלא מתוך רצינות כל תפקיד שנדרש ממנו. הוא היה מסור למשפחתו, דאג תמיד לאחיו הצעיר, הרגיע את בני ביתו והישרה רוח של בטחון על הכל עם הופעתו בהבעת פניו המאירות. עוד מילדות היה אוהב מעשי קונדס ושובבות וגם בצה"ל היה זוכה לצחוק סלחני אפילו ממפקדיו הנוקשים. בשירותו הצבאי הגיע לדרגת סגן. אך ביום כ"ד באדר תשכ"ט (14.3.1969) נפל בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.
