הלפרין, ישראל (שרוליק)

בן מרדכי ושרה. נולד ביום ט"ו בתשרי תשי"ג (4.10.1952) ברחובות. על אף מחלת הקצרת שתקפה אותו בילדותו וריתקה אותו למיטתו תקופות זמן ארוכות הצליח לסיים בהצלחה את בית-הספר היסודי ע"ש שפרינצק וללמוד שנתיים מכניקה עדינה בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט" ברחובות. ישראל הרבה להתעמל בעזרת מכשירים לפיתוח הגוף והפתגם השגור בפיו היה "תראו, אני עוד אבריא". ואכן ההתקפות הלכו ופחתו. וכאשר המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון בשדה-בוקר, סייע אוירו היבש של הנגב להבראתו המוחלטת. ישראל התפתח בגופו ובנפשו. הוא היה קשור בכל נימי נפשו לבית ולמשפחה. היה עליז, מאושר ושמח בחלקו. הוא לא הלך בגדולות, הסתפק במה שיש לו ועל כך אהבוהו כל יודעיו. ישראל התגייס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971 והוצב לבית-הספר לטיס בחיל האויר, עבר קורסים מקצועיים שונים והתקדם בדרגות ובתפקידים. לבסוף עבר קורס קצינים, קורס קציני חיל אויר וקורס קציני בקרה. את תפקידיו המסובכים והמגוונים מילא בהצלחה, מתוך מסירות והתמדה למופת, וזכה להערכת מפקדיו ופקודיו. ביום י' באלול תשל"ג (6.9.1973), נפל סג"מ ישראל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית הקברות האזרחי ברחובות. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן.