הלפרין, חנן (אוטו)

בן טובה וארמין, נולד ביום י"ג בתשרי תרע"ה (2.10.1914) בעיר טימישוארה, רומניה. בהיותו בן שבע נתייתם מאביו. חנן סיים בית-ספר תיכון ובשנת 1933 הגשים את שאיפתו ועלה ארצה. בשנת 1936, עם פרוץ המאורעות, שירת כנוטר בעיר העתיקה בירושלים, במושבה הגרמנית וליד פסי הרכבת. משחלפו ימי המאורעות החל לעבוד במסגרות מיכנית. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי. עם תום ארבע שנות שירות, חזר לאישתו ובתו בת הארבע, והמשפחה עברה להתגורר בקרית עמל, שם עבד כפועל-בניין. חריצותו עמדה לו והוא נעשה ברזלן מומחה. את שעות הפנאי שלו הקדיש לפיתוח משקו הקטן על-יד ביתו. הוא נטע גן ליד הבית והקים בו מכוורת. חנן הצטיין בספורט השחייה. עם גבור המתיחות בארץ חזר לתפקידי ה"הגנה". כשהותקף קיבוץ משמר העמק יצא בראש קבוצת פועלים לעזרת המקום. ב-15.5.1948 גויס ליחידה לוחמת בחטיבת "גולני" והשתתף בקרב צמח ובהגנת עין גב. ביום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948) יצאו כוחות "גולני" לכבוש את הכפר לוביה. חנן היה בכוח המשוריין שיצא מטבריה ונועד לתקוף מצפון, בעוד כוח רגלים תוקף מדרום. ההתקפה לא עלתה יפה והכוח נאלץ לסגת תחת אש עזה של האויב. חנן חיפה על המשוריינים הנסוגים ולא שם לב לפצעיו, עד שנפל. נקבר בכפר חיטין. בנו השני נולד ארבעה חודשים אחרי מותו. ביום כ"ז באלול תש"ט (21.9.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.