הלל (נסים-חבני), דוד

בן צדוק ומרים. נולד ביום ב' בטבת תש"י (22.12.1949) בתל-אביב. למד בבית-הספר היסודי "קהילת יעקב" בכפר שלם ובבית-הספר התיכון המקצועי "אורט" בתל-אביב. בימי הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים כבר רצה דוד להתגייס לצה"ל כי חש שמחובתו לשרת את המדינה אולם בגלל גילו לא נתקבל. דוד גויס לצה"ל בפברואר 1969 ומילא את חובתו הלאומית בכל לבו. הוא היה יוצא לפעולות מאחורי קווי האויב גם כאשר לא הגיע תורו לצאת; הוא היה תמיד ראשון להתנדב לכל משימה ובאומץ לבו היה מחזק את לב חבריו לבל יתייאשו. הוא היה ידיד נאמן ומסור, מוכן לסייע לכל אדם שנזקק לעזרה. הוא מילא תפקידים שדרשו כוח סבל רב וקור רוח. אור ליום י"ב באייר תשל"א (6.5.1971) נפל בעת מילוי תפקידו, כאשר התנדב לבצע יחידי, משימה מסוכנת אשר ממנה לא חזר. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקדו כתב עליו במכתב תנחומים: "דרך ארוכה עשה דוד בצה"ל ולחם לכל אורך הדרך. הוא שירת בכל קווי הפסקת האש, בתקופות סוערות ובתקופות רגיעה. מספר פעמים השתתף בביצוע פעולות תגמול מעבר לקווי האויב בימי הפסקת האש.- – דוד היה חייל למופת ולזכרו נמשיך להקים ולחנך דור לוחמים נוסף". ספר תורה הוכנס לבית הכנסת "עזרת אחים" בשכונת ידידיה בתל-אביב על שמו ולזכרו, ורבים מתנדבים לעלות ולקרוא בספר תורה זה.