הלוי, אבנר

בן בלה וחנן, נולד ביום כ"ח בתשרי תש"ב (19.10.1941) בקיבוץ משמר-השרון. אבנר היה בן בכור למשפחה ממייסדות הקיבוץ ומשחר נעוריו ספג את האהבה לארץ ואת המודעות לבטחון ישראל. אבנר למד בבית-הספר היסודי ובחטיבת הביניים בקיבוצו, ואחרי כן למד שנתיים במדרשת רופין. הוא היה ספורטאי נלהב. שיחק כדורסל בקיבוצו, אימן את הצעירים והיה אחראי לחטיבת הנוער. אהב לטייל והכיר היטב את מסלולי הטיולים בארץ. בין שאר תחביביו הספורטיביים היה משחק הטניס. בנובמבר 1959 התגייס אבנר לצה"ל והתנדב לחיל-הצנחנים. הוא עבר בהצלחה אימונים כלליים ונשלח לקורס מ"כים. באוקטובר 1961 סיים קורס קציני חי"ר והועלה לדרגת סג"ם; עבר קורס צניחה ולקראת סיום שירות-החובה שלו הועלה לדרגת סגן. עם שחרורו מן הצבא הסדיר חזר לקיבוצו ועבד בו כרכז ענף הכרם, עד שפרצה מלחמת ששת הימים. ערב המלחמה גויס לשירות מילואים ופיקד על יחידת צנחנים שהשתתפה בקרבות. בדצמבר 1967 הוצע לו לחזור לשירות קבע. הוא נענה להצעה, נשלח לקורס מפקדי פלוגה ובסיום הקורס הועלה לדרגת סרן. אבנר נתמנה כמפקד בסיירת חרוב ולקח חלק פעיל במרדפים נגד חבלנים, שפעלו בבקעת הירדן. הוא עזב את קיבוצו ועקר עם משפחתו לירושלים. במהלך שירותו הועבר לשרת בבית-הספר לקצינים בנגב ועבר לגור במצפה-רמון. באופיו היה אבנר איש חינוך, ובשעות הפנאי שלו הירבה להופיע בפני נוער שוליים בהרצאות על חשיבות השירות ביחידות קרביות. בתפקידיו כמחנך וכמפקד בתי-ספר ומרכזי הדרכה העמיד דור שלם של לוחמים ביחידות הנבחרות של צה"ל. הוא היה איש רעים, מסור למשפחתו, אוהב ספר, ובעומק נפשו שאף לשלום, גם בתקופות שבהן פקד על מיבצעי-קרב נגד מחבלים. ממצפה-רמון נדד חזרה לירושלים ונתמנה כמדריך בקורס מפקדי פלוגה. במלחמת יום-הכיפורים פקד אבנר על יחידת צנחנים שלחמה בסיני. בתום המלחמה נשלח לשקם את מוצב החרמון, שנכבש על-ידי הסורים בפרוץ המלחמה ושוחרר לקראת סיומה. אחרי כן חזר מן הצפון לפיקוד הדרום ונתמנה קצין אג"ם בפיקוד. ב-1975 עבר קורס מפקדים בפו"ם. עם סיום הקורס הועלה לדרגת סגן-אלוף. במסגרת שירותו בצה"ל נרשם בשנת 1977 ללימודים באוניברסיטת תל-אביב. הוא למד היסטוריה כללית בשעות הערב, מחוץ לשעות השירות הצבאי שלו. רוב שנותיו בצבא הקבע עברו עליו בתפקידי הדרכת-לוחמים בקורסים ובבתי-ספר לקצינים קרביים. מפקדיו ציינו לשבח את תרומתו החשובה להכשרת דור של קצינים קרביים. אלוף הפיקוד, שהיה ממונה עליו, ציינו כקצין שמאחוריו "מסלול שירות הדרכתי ופיקודי עשיר, אשר מעמידים אותו כמועמד ריאלי לקבלת תפקיד מח"ט בכל חטיבה אפשרית בצה"ל". תפקידו האחרון היה קצין אג"ם במה"ד. את ביתו בנה בבית-שמש ולשם העביר את משפחתו. בסיכום ראיון עמו ביוני 1983 סיכם מפקדו: "מזה שנתיים ממלא אבנר תפקיד כראש ענף ארגון במה"ד אימונים. הוא ממלא תפקידו בצורה הטובה ביותר. בתקופת שירותו הייתה נדרשת גמישות רבה וכושר אילתור כדי להצליח בארגון ובביצוע האימונים". מפקדו המליץ לקדמו בתפקידים ובדרגה. ביום 18.4.1984 היה אבנר בתפקיד ברמאללה. בנהגו חזרה למשרדו בגוש מודיעין סטה מן הכביש והתנגש במשאית, שנהג בה תושב מקומי. אבנר נפצע אנושות והובא ללא הכרה לבית-חולים. שנה היה מרותק למיטתו, אך הכרתו לא חזרה אליו. ביום א' בניסן תשמ"ה (22.3.1985) מת מפצעיו. בן 43 היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בקיבוצו, משמר-השרון. השאיר אחריו רעיה, שני בנים, שתי בנות, אב ושתי אחיות. אלוף הפיקוד שבו שירת כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "במסגרת תפקידו היה אבנר מופקד על כל מערכת האימונים של צה"ל, תפקיד חשוב ואחראי מאין כמוהו. מסירותו לתפקידו הייתה למופת והדבר התבטא בשעות העבודה הארוכות ובהקפדה על כל פרט. למרות רגישות התפקיד הצליח אבנר לטפח יחסי ריעות עם כל מי שבא עמו במגע. עבורנו תשמש דמותו מופת לשירות ולשליחות וזכרו יעודד אותנו ללכת בדרכו, בחתירה לשפר את איכותו של צה"ל"