הכרי, נילי
בת ברכה ושלמה. נולדה ביום י"ט באדר ב' תש"ל (27.3.1970) בקרית אתא, בת צעירה למשפחה בת שבעה ילדים. השם נילי נבחר על ידי כל בני משפחתה, על-פי המשפט "נצח ישראל לא ישקר". נילי גדלה והתחנכה בקרית אתא, מוקפת אהבת הורים ושישה אחים ואחיות בוגרים. היא למדה בבית-הספר היסודי 'שפרינצק' והיתה תלמידה טובה, שקטה ונעימת הליכות. אחר המשיכה בחטיבת-הביניים בבית-הספר 'רוגוזין'. כשמלאו לנילי 16 שנה עברה ללמוד בבית-הספר 'מזור' במגמת ספרות. במקביל למדה בבית-הספר 'מישלב' והשלימה את בחינות הבגרות. נילי היתה נערה אופטימית. תמיד מצאה זמן ויכולת לעזור לאחרים. "נשמה טובה", הוגדרה בפי חבריה וחברותיה הרבים. הרבתה לטייל בארץ, ואהבה את הנופים והמרחבים. נילי גויסה לשירות חובה בצה"ל בסוף חודש אוגוסט 1988 ועברה טירונות במחנה 80. המעבר למסגרת של צבא, מחייבת משמעת ועמידה בלוח-זמנים לא היה קל, לאחר שעד גיוסה היתה נילי מוקפת שישה אחים ואחיות תומכים ומפנקים. אבל נילי הצליחה להתמודד עם המסגרת החדשה, ועמדה בכול שנדרשה. בסיום הטירונות הוצבה נילי כמרכזנית בבסיס צבאי. היא עבדה שעות רבות ברציפות, עם הפסקות קצרות. היתה נעימה ואדיבה. במהרה מונתה לאחראית על המרכזת וקיבלה דרגת רב"ט. מפקדה בבסיס מאותה תקופה, כתב: "נילי עבדה תקופה ארוכה לבדה. על אף העומס הרב והלחץ בעבודה, ענתה תמיד בנימוס לכל הפונים ומעולם לא התלוננה". ביום ג' בסיוון תשמ"ט (6.6.1989) נפלה נילי בעת מילוי תפקידה. בבוקר יום זה יצאה נילי במסגרת האוגדה לעצרת במשמר הירדן בהשתתפות ראש הממשלה. היחידה יצאה כמה שעות קודם-לכן ל"בוקר של כיף" בחוף גיא בכנרת. כשעמדה היחידה לצאת למשמר הירדן לא נראו נילי וחברתה טל דולב על החוף. למחרת נמשו גופותיהן של נילי וטל. יום זה היכה במשפחה כרעם ביום בהיר. שעת הטביעה וסיבתה אינן ידועות. טביעתן נותרה חידה והותירה סימני שאלה רבים. נילי וטל לקחו עימן את התשובות. נילי הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. הותירה אחריה הורים, שתי אחיות – רוחמה וחוה וארבעה אחים – יוסי, רפי, יורם ומשולם. משפחתה הנציחה זכרה בתיבה לחזן ופרוכת שתרמו לבית-הכנסת בקרית-אתא. בני המשפחה כתבו לזכרה: "נילי / יהיה זכרך / לנגדנו / יומם וליל / האהבה שבנו / כסלע ואבן / ראויה לך / ילדתנו ואחותנו נילי"
