הכטר, יאיר

בן חביבה והרצל, נולד ביום ה' באלול תרפ"ה (25.8.1925), בגבעת השלושה. הוא גדל בכפר סבא ואחרי שסיים שם את בית-הספר העממי למד חשמלאות בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין. משסיים לימודיו בבית-ספר זה התגייס לפלמ"ח ושירת ברמת הכובש, מעוז חיים, גינוסר ואיילת השחר (שם היה זמן-מה גם בילדותו). נודע כחבר טוב, שחקן שחמט מחונן שניצח את כל יריביו. כמפקד כיתה אימן והדריך חניכי פלמ"ח רבים והצטיין במיוחד בהדרכה לסיור ובהוראת טופוגרפיה. יאיר השתתף בפעולות תנועת המרי והבאת מעפילים דרך גבולות הצפון. אחרי שחרורו מהפלמ"ח עבד במקצועו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות חזר לשירות באחד מגדודי חטיבת הפלמ"ח "הראל". השתתף כלוחם וכמ"כ בליווי שיירות ובקרבות רבים בפריצת הדרך לירושלים. הוא עלה לירושלים בשיירה הגדולה לפני הפסח ונשאר תקוע שם במצור והמשיך להילחם בחזיתות רמת רחל, שייח'-ג'ראח, קטמון והראדאר. באותם הימים גם הדריך את אנשי התגבורת שנתקבלו לחטיבה. בהפוגה הראשונה חזר לצריפין והדריך בקורס מ"כים, אחר עבר קורס קצינים בנתניה. בתום ההפוגה נשלח שוב לירושלים והשתתף בקרב על בית-נטיף. בהפוגה השניה חזר אל השפלה ומשם נשלח אל הנגב. יצא בשלום מקרבות רבים, אך במכתביו להוריו היה מדגיש כי מה שלא קרה עד עתה יכול לקרותו בכל עת ובכל שעה, כמו שקרה לרבים אחרים. בכל זאת ביצע כל משימה באומץ ובקור-רוח מתוך הכרת החובה והיה משפיע מביטחונו הפנימי על פקודיו, שהיו מוכנים ללכת אחריו לקראת כל סכנה. באומץ-לב הלם באויב והוציא פצועים וחללים משדה המערכה תחת קליעים ופגזים. באחד ממכתביו אל הוריו כתב: "ארץ נקנית בדם – – – וצריך ללמד בבית-הספר שתפקיד הדם לא רק להעביר מזון לחלקי הגוף, אלא גם להרוות את האדמה; אחרת אין היא נענית…" ובמכתב אחר: "אין אני בא להרצות על ציונות. אין האפרוח מלמד את התרנגולת, אך כעת נעשה האפרוח תרנגול – נעשיתי ציוני בהכרה רק עכשיו וכל מטרתי לראות את ציון בנויה על תלה, ואם לא אני – אלה הבאים אחרי". במכתביו השתקפה הרוח שפעמה בלבות בחורי הפלמ"ח בימים ההם. פקודיו ידעו להעריכו גם בתוך סערות המלחמה. אחד כתב: "מכיר אני הרבה בחורים בפלמ"ח, אבל ברור לי כי הוא היה מהמעולים שבהם. את חובתו בתור מפקד מילא עד תום ובנאמנות ללא גבול". ביום כ"ד בכסלו תש"ט (26.12.1948), השתתף במבצע "חורב" בתפקיד סגן מפקד הפלוגה ונפל בעוג'ה אל-חפיר (ניצנה). הובא לקבורה בחלוצה, ולאחר-מכן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר סבא. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן-ראשון (סגן).