הכהן-טראב מסלתון, יעקב
בן יפה ויוסף, נולד ביום י"ז באב תשכ"ג (7.8.1963) בתל-אביב. את תחילת חינוכו קיבל יעקב בבית-הספר הממלכתי-דתי "עציון" בתל-אביב. כאשר השתקעה המשפחה בבת-ים, הוא המשיך ולמד בבית-הספר הממלכתי-דתי "הראל" ובישיבת "אדרת", שניהם בבת-ים. משם גלה יעקב למקום תורה, וסיים בהצלחה את חוק לימודיו בישיבה הטכנולוגית "תורה ומלאכה" בפתח-תקוה. יעקב היה נער שקט וצנוע ונחבא אל הכלים. למרות זאת, הוא היה פעיל בחברה בדרכו השקטה. עם התבגרותו היה יעקב לעלם חסון ונאה, ראש וראשון בקרב חבריו. הוא השתייך לתנועת הנוער הדתית "בני עקיבא", ואהב לעסוק בספורט ובעיקר בשחייה, כדורסל וריצה. אולם תחביבו העיקרי היה טיפול בדגי נוי. בביתו היה אקווריום, והוא נהג לומר לבני משפחתו: "תראו, לכשאתחתן אעשה בדירתי אקווריום על קיר שלם". יעקב טייל הרבה בכל רחבי הארץ, והשאיר אחריו אוסף גדול של תמונות המנציחות את פינות הארץ שבהן דרכו רגליו. הייתה ליעקב תבונת-כפיים והוא עזר להוריו בכל עבודות הבית. הצחוק לא ירד מעל פניו, ותמיד הייתה לו מלה טובה לכל אחד. יעקב גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1981, ובשל מקצועו הוצב בחיל-המודיעין. הוא אהב את מקצועו, ולכן הסכים לשרת בחיל אף שהדבר חייבו לחתום לשנת קבע אחת אחרי תום שירות החובה. בחיל השתלם יעקב בקורסים מקצועיים שונים, והוכשר להיות טכנאי שדה. הערכת מפקדיו אליו הייתה רבה, והם ציינוהו תמיד כחייל טוב, המבצע את עבודתו באופן הטוב ביותר. גם בשירות הצבאי, על-כל קשייו ומגבלותיו, דבק יעקב באורח-החיים הדתי שבו גדל. ביום כ"ד באדר תשמ"ה (17.3.1985), נפל סמל-ראשון יעקב בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, ציין מפקד יחידתו, כי "קובי התגייס ליחידה לפני כשלוש וחצי שנים ושירת בה, לאחר שסיים בהצלחה הכשרה מקצועית, עד לנפילתו. במשך כל תקופה זו, הוא שירת בצוות המהווה חלק מחוד החנית של היחידה והשתתף לא אחת במשימות קשות תוך סיכון עצמי. מאז הגיעו ליחידה התגלה קובי כאדם חדור ערכי חינוך ומסורת, וביצע את המוטל עליו בלא דופי, בלא התלבטות ותוך דבקות במשימה. גם במשימתו האחרונה דבק במילוי המוטל עליו – בלא התפשרות או המתנה – מתוך חשש לפגיעה בהגשמת המטרה החשובה". ספר תורה על-שמו ולזכרו הוכנס לבית-הכנסת "יחוה דעת" בהר-נוף בירושלים
