הישראלי, נבות

בן ברכה ושמעון, נולד ביום ו' בכסלו תשכ"ה (11.11.1964) בקיבוץ גבעת-חיים איחוד, שבעמק חפר. נבות היה ילד מוכשר ורגיש. עוד בילדותו התגלתה אצלו נטייה חזקה לציור. הוא אהב מאוד לצייר, והשקיע שעות מרובות בציור. הוא אהב מאוד קולנוע, ובשנת בר-המצווה שלו הכין סרט אנימציה שבהפקתו נעזר באולפני הצילום והאנימציה שבקיבוץ עין גדי. נבות למד בבית-הספר היסודי שבקיבוץ, והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי "חוף הכרמל", שליד קיבוץ מעגן מיכאל. הוא זכה שם לשבחים של מוריו, ובמיוחד בתחום האמנות והקולנוע. אך לא עם כל המורים הסתדר נבות. מרותם של אחדים מהם, הוא לא קיבל, עד שבשנת הלימוד האחרונה העדיף להפסיק את לימודיו והצטרף לצוות הרפת, ענף שהיה קשור אליו בשנות הלימוד בתיכון. כשפרצה מלחמת לבנון, וצוות הרפת גויס למילואים, נשאר נבות לרכז את הענף, כאשר הצוות מאויש בילדים. כשחזרו הרפתנים לאחר המלחמה, הם שיבחוהו על עמידתו במשימה – ריכוז רפת, אחת מהגדולות בארץ, בתנאים קשים ובצורה מוצלחת כל כך. בראשית פברואר 1983, התגייס נבות לצה"ל. ולאחר לבטי בחירה, בחר לשרת בסיירת "שקד" שהוקמה אז, כסיירת חטיבתית. הוא החל באימוני הטירונות בבסיס האימונים החטיבתי בקציעות, ומפקדיו ציינו אותו כ"בחור אחראי, רציני ובעל מוטיבציה גבוהה. השקיע הרבה במסעות, השתלב ביחידה, היה מקובל על הכול, וגם כאשר התקשה במאמץ הפיסי שהיה כרוך באימונים, לא ניסה להתחמק מהם והשתדל לעמוד במשימה". ביום כ"ז באדר תשמ"ג (11.3.1983) נפל בעת שירותו. בן 18 שנים הוא היה במותו. נבות הובא למנוחות בקיבוצו, גבעת-חיים איחוד. הוא השאיר אחריו הורים ושני אחים: עובד אחיו התאום, ואדם הצעיר ממנו ב-11 שנים. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "נבות היה חייל וחבר למופת, עזר לחבריו ועודד את רוחם. היה חביב על כולם. מפקדיו ציינו אותו לטובה ותיכננו עבורו תפקידים עם אחריות כלוחם ביחידה"