הירש, יוסף (‘ג’ואי’)
בן אהרן ושושנה. נולד ביום י"ט בניסן תשי"ב (13.4.1952) בלונדון. שם ביקר בבית-ספר יסודי יהודי. בגיל צעיר כבר בלטו בו תכונות שאפיינו אותו לאחר-מכן – רוח רעננה וערנות שביקשה לדעת הכול ועם-זאת היה בו מן השלוה והשקט. כבר אז גילה זריזות והקפדה, מעשיות וביטחון עצמי. רק שנתיים למד בבית-הספר בלונדון. את המשך השכלתו רכש בארץ, בבית-הספר שבקיבוץ מעגן-מיכאל – לשם בא כשעלה לארץ בשנת 1960, יחד עם אמו ועם אחיו. מיד עם הגיעו לחברת-הילדים בקיבוץ הפסיק להשתמש בדיבור אנגלי ולא הסכים ללמוד או להתקדם במסגרת שונה מזו של חבריו-לכיתה; ובכל-זאת, נשאר בו יותר מקורטוב מנימוסיו האנגליים, בהמשך לימודיו בבית-הספר התבלט במיוחד במקצועות הריאליים ובשקדנותו הגיע להישגים ניכרים בימאות, מקצוע שאהב במיוחד. הוא רכש לו שליטה גמורה בתפקוד בסירה, מתוך הכרת חשיבותה של הימאות לחיי קיבוץ השוכן על חוף-הים. במשך שנים עבד בעיקר בפרדס וגם לעניין זה גילה יחס רציני, כיאה לאדם רציני המקדים מחשבה לכל מעשה שעסק בו. אבל תכונה זאת של רצינות לא גרעה מחדות-החיים שבו ולא מנעה ממנו ליהנות מהכול, ותמיד היו לו תחומי-התעניינות רבים ומגוונים. בהתקרב מועד גיוסו לצה"ל נודע כי ג'ואי מתכון ללכת לטיס. למי שהכירו היטב היה ברור, שיש לו סיכויים טובים להצלחה. את הטירונות התחיל ג'ואי במאי 1970, בבית-הספר לטיס. בשבילו היה זה פרק-זמן מפרך ורב-מתח, אבל ידע להתמודד עם האתגר. הוא סיים קורס-צניחה ועבר פרקי-השתלמות שונים, עד שסיים בהצלחה קורס-טיס וקיבל את כנפי- הטיס. עלה מדרגה לדרגה, הגיע לדרגת סרן, והיה קצין מדריך בבית-הספר לטיסה. ההצלחה במסלול הצבאי הוסיפה לחזק את ביטחונו העצמי; היו חברים שטענו שנעשה אפילו קצת שחצן ומאוד גאה. בחוות-הדעת של הממונים עליו צוין כי הוא 'קצין שקט ומסור'. במלחמת יום-הכיפורים הספיק לבצע 18 גיחות, על-אף העובדה שחלה במחלה שמנעה השתתפותו הפעילה ימים אחדים. היה בכונתו לחזור לקיבוצו בתום ההתחייבות של שירות-הקבע שחתם עליה. במסגרת עבודתו בחיל-האויר הכיר את שלומית מקיבוץ להבות-הבשן, ובתחילת אוגוסט 1974 הם נישאו והתחילו לבנות את ביתם המשותף בהתלהבות ובמסירות. אך אושרם היה קצר. ביום ה' בטבת תשל"ה (18.12.1974) נפל ג'ואי בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת- עולמים באדמה שכה אהב, בקיבוץ מעגן-מיכאל. השאיר אחריו אישה, הורים ואח. תמונות ופרקי-חייו של ג'ואי מכונסים באלבום שהוציא הקיבוץ מעגן-מיכאל.