הירשקוביץ, דורון
בן מרים ונפתלי, נולד ביום ד' באב תשל"ט (27.7.1979) בכרמיאל, אח בכור לגיל. את השנתיים הראשונות לחייו בילה דורון עם הוריו וסבתו, בבית המשפחה, וזכה באהבה ובטיפול מסור וחם. בגיל שנתיים הלך למעון ויצ"ו, שם השתלב במהירות והשתתף בכל הפעילויות מתוך עניין וסקרנות רבה. דורון היה ילד נבון וכשרוני, בעל תפישה חדה ומהירה. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'אשכול' בכרמיאל, התאקלם במהירות והשתלב היטב בלימודים. בכל שנות לימודיו בבית-הספר היסודי, למד דורון ברצינות רבה ומתוך כבוד למורים ולכל הנעשה בבית-הספר. הוא לא הביע מעולם מורת רוח מבית- הספר ומילא את כל חובותיו. בכיתה ג' עבר בהצלחה את מבחני 'הדסה' והומלץ להשתתף פעם בשבוע בבית-הספר למחוננים במעלות, אך הוא לא רצה בכך. בהיותו בכיתה ה' הצטרף לשבט 'כלנית' בתנועת הצופים ובמשך שנתיים השתתף בכל פעילויות השבט. דורון סיים את לימודי חטיבת-הביניים והתיכון בהצלחה רבה בבית-הספר 'אורט מגדים' בכרמיאל במגמת מינהל וחשבונאות. הוא השתלב במהרה והצליח יפה בלימודיו. דורון אהב ללמוד, אהב את בית-הספר והשתתף בשמחה ובעניין בכל הפעילויות הבית-ספריות, טיולים ומסעות, מסיבות ואירועים. הוא היה בעל חוש צדק חברתי מפותח, ויושר אישי רב. תמיד נטל תחת חסותו תלמידים לא-מקובלים, הגן עליהם, תמך בהם ועזר להם לחזק את מעמדם. בן מסור ואוהב להוריו ואח נאמן ושומר סוד לגיל. דורון היה נאמן מאוד לחבריו. היו לו חברים שונים לכל פעילות – חברים לבילוי, חברים ללימודים וחברים שנהג לשוחח עימם על הצבא. היה חובב ספורט, אהב לשחק כדורסל וכדורגל בכל שעות הפנאי והיה אוהד מושבע של קבוצת מכבי חיפה בכדורגל. בכיתה י"ב יצא לשבוע גדנ"ע בשדה בוקר, וכשחזר החל לדבר על הגיוס לצה"ל ועל רצונו להתנדב ל'גולני'. הדבר כבש את ליבו והוא חשב, ישן ואכל רק 'גולני'. באותה תקופה החל לצאת עם חבריו למקומות בילוי שונים, למועדונים ולדיסקוטקים. הוא אהב להתלבש לפי צו האופנה האחרון ולטפח את עצמו. בנובמבר 1997 התגייס דורון לצה"ל. הוא התנדב ל'גולני' ועבר בהצלחה את מסלול הלוחמים הארוך. במהלך המסלול שבר את רגלו אך ויתר על שיקום הרגל וחזר ליחידתו. עם סיום המסלול הוצב בפלוגה המסייעת של גדוד 51. דורון אהב מאוד את השירות בצה"ל, את הפלוגה, את חבריו ליחידה ואת מפקדיו. ביום ה' באלול תשנ"ט (17.8.1999) נפל דורון בקרב בלבנון. הדבר אירע עת נתקל כוח 'גולני' במארב חיזבאללה סמוך לקלעת דובי באיזור הביטחון בדרום לבנון. דורון הצטרף למרדף אחר המחבלים ובמהלכו נפגע מאש המחבלים ונהרג במקום. בן עשרים היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית-העלמין בכרמיאל. הותיר אחריו הורים ואח. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון. המשפחה הוציאה לאור חוברת לזכרו ובה תמונות רבות, קטעי זיכרונות ודברים שכתבו בני המשפחה וחבריו הרבים.
