הירשמן, עמיר

בן אורי וזהבה. נולד ביום ט"ז בתמוז תש"ז (4.7.1947) בבית הערבה; הוריו – ממקימי בית הערבה שבצפון ים המלח. בעיצומה של מלחמת הקוממיות נהרסו על ידי ירדן אותם הבתים הקטנים אשר הוקמו בערבה מתוך אהבה וסבלנות ועמיר היה בן עשרה חודשים כאשר פונה יחד עם כל שאר ילדי המקום למשק שפיים. לאחר מכן, כאשר התיישבו הוריו בכברי שבגליל המערבי, גדל וחונך שם. האב והאם פעילים בשטח החינוך במשך שנים רבות. עמיר למד בבית הספר של קיבוץ במשך שנה. מגיל י"ב למד לנגן בכינור והקדיש את רוב שעות הפנאי לנגינה בתקופת לימודיו עבד במטע האגסים ורכש ידע רב במקצוע. לאחר שסיים את לימודיו שם הפסיק לנגן והקדיש עצמו להאזנה למוסיקה קלסית. עם הסיום הסתפח לגרעין בני הקיבוץ המאוחד אשר עליו הוטל להשלים את קיבוץ אילות בואכה אילת, ושם חי יחד עם חברי הגרעין במשך שנה וחצי בערך והתמסר לעבודה במטעי התמרים. דומה כי היה משהו בקרבו מן הישימון אשר בו נולד שהתנגן בדמו, מן הלהט אשר בו נצרב עם צאתו לאויר העולם ומן החלום הפצוע של הוריו. בספטמבר 1965 גויס לצה"ל ויצא לשרת עם חבריו במסגרת נח"ל. גם במסגרת זו שירת כשנה וחצי (ומתוך זה היה בהיאחזות "חצבה"). שלושה שבועות לפני מלחמת ששת הימים הועבר לשירות ללא תשלום ואז חזר לאילות; אך עבור עשרה ימים, בימי המתיחות, גויס שוב. בקרב שנערך בחן-יוניס, כאשר נתקלו אנשינו בצלפים ועמיר ניסה לעבור לעבר השני של הכביש, פגע בו כדור האויב והא מת מפצעיו לאחר כמה שעות; זה היה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967). הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות כברי. בעלון המועצה האיזורית געתון הונצח שמו וכן בספר הזכרון "אשר נפלו במלחמה" לבני הקיבוץ המאוחד שנפלו בימי מלחמת ששת הימים ולאחריה. קיבוץ אילות הוציא עלון לזכרו. ספר לזכרו בשם "עמיר" הוצא לזכרו (ולזכר גדעון להר) על ידי קיבוץ כברי-אילות.