הירשמן, דורון

בן עדנה ואורי. נולד ביום כ"א בסיוון תשכ"ט (7.6.1969) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי 'לוריא' ובבית-הספר התיכון 'דנמרק' במגמה הביולוגית. בנעוריו היה דורון חניך בתנועת הצופים ומשבגר מעט עסק בהדרכה והגיע לדרגת רשג"ד ומרכז שבט 'מודיעין' בירושלים. נער נאה ומרשים היה ושפע הומור. דורון טייל הרבה בארץ, אהב טבע ונופים והיה תמיד מלא עשייה ופעילות. בגיל שלוש-עשרה כבר עסק בסנפלינג ואחר-כך גילה גם את אהבת הצלילה. בילדותו הרבה לשחק טניס. כאשר נהרג במלחמת שלום-הגליל מדריכו לטניס יוסי זיתוני, הפסיק דורון לשחק וזרק את הרקטה. הוא הרבה בקריאת ספרים בעברית ובאנגלית, נהג להאזין למוזיקה שקטה ואהב במיוחד את שירי ארץ-ישראל היפה. דורון שאף להתגיס ליחידה מובחרת, סיירת מטכ"ל. הוא עבר בהצלחה את המבחנים המיוחדים, המבדקים והראיונות ויצא לגיבוש. עקב פגיעה ברגלו במהלך הגיבוש, נמנעה יציאתו ליחידה זו. בתחילת אוגוסט 1987, גויס דורון לשירות חובה בצה"ל. הוא הוצב בחיל הרגלים, בחטיבת גולני, יצא לטירונות, שבמהלכה עבר קורס נהגי נגמ"שים והוצב לשרת בגדוד של החטיבה. לאחר תקופה קצרה יצא דורון לקורס מ"כים חי"ר. הוא קיבל דרגת רב"ט, חזר לגדוד לסגל הפיקוד והמשיך במסגרת הגדוד באימונים ובפעילויות מבצעיות. דורון יצא להמשיך הכשרתו כלוחם קרבי וכמפקד בקורס קציני חי"ר ובקורס קציני חבלה. הוא לא הסתפק בשירותו ביחידה הקרבית ועשה כל מאמץ להתקבל ליחידה מובחרת ומיוחדת ואכן לאחר תקופה התקבל ליחידה כזו. הוא נשלח לקורס קציני לוט"ר וחזר ליחידה כמפקד צוות. בחוות-דעת על קצינים כתב מפקדו: "יחס רציני מאוד. גילוי יוזמות, מסירות ודבקות במטרות. הביא את הצוות שבהדרכתו לרמה מקצועית גבוהה במיוחד". בחודש אוגוסט 1990, הצטרף דורון לשירות בצבא הקבע ונתמנה קצין המבצעים ביחידה. ביום כ"א בתמוז תשנ"א (3.7.1991) נפל דורון בעת שירותו. הוא נספה בעת צלילה בדהב, בחופי סיני באתר הצלילה היפהפה 'החור הכחול'. עימו נספה חברו שיצא עמו, איציק חייט. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים ואחות – שרון. בן עשרים-ושתיים היה דורון בנופלו. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. ליד קברו הטרי של דורון נפרד ממנו מפקדו: "חרוטים לנגד עיני מספר מבצעים, שבהם הובלת את הכוח להצלחות, בהן נתפסו מרצחים ובכך מנעת פגיעה בחפים מפשע. הפגנת כושר מנהיגות, סובלנות והתמדה. הדרכת צוות במסלול מלא, שהצלחותיו באות לידי ביטוי גם בימים אלו. לפיכך נבחרת לשרת בתפקיד קצין מבצעים. התגלו אצלך תכונות של כושר עבודה ותקשורת טובה עם גופים שונים. ידעת לעשות זאת בדרכך השלווה ובחיוך. גם כאשר מאוד כעסת, מעטים חשו בכך. ייצגת את היחידה בנאמנות ובמסירות, שהיו גאווה לכולנו. בשיחותינו נהגת להביע את יחסך החם להוריך. הערצת את אביך שלימד לאהבת הארץ, לא פסקת מלהלל את אמך ודאגת לאחותך בשירותה הצבאי. אהבת לטייל, לגלוש, ליהנות מהטבע ולצלול". במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "דורון קיבל צוות במסלול אימונים והכשירו לפעילות מבצעית. במבצעים אלו הוכיח לכולנו שהוא וצוותו ראויים להיכנס לחבורת הלוחמים בפלגה הייעודית. ביקשתי מדורון לקחת על עצמו תפקיד מפתח של קצין המבצעים. ואכן דורון השכיל לשאת תפקיד זה ולבצעו בצורה טובה מאוד. דורון היה קצין, מפקד, מחנך ויותר מכול חבר בעל רגישות נפלאה". אחד מדודיו של דורון אמר לאחר מותו: "דורון ואיציק אינם הרפתקנים מלידה. הם תוצר מציאותנו האכזרית, החושפת נערים לסכנות ומעמידה אותם במבחנים".