הירשברג, אליעזר

בן קטה וצבי. נולד ביום ט"ו באב תש"ד (4.8.1944) בתל אביב. למד בבית-הספר היסודי הממלכתי ברמתיים ובבית-הספר תיכון עירוני א' בתל-אביב. כנער השתייך לאגודת מכבי ברמתיים, עסק בספורט, ניגן שנים רבות בחליל צד ואהב מאוד מוזיקה קלאסית. אליעזר, אלי, בפי אוהביו, אהב את הטבע והיה קשור אליו מאז ילדותו. הוא הרבה לטייל בנופי הארץ ולצפות בפריחת האביב, במפלי המים ושטפונות החורף בוואדיות. לאחר התיכון פנה למסלול העתודה האקדמית והמשיך את לימודיו בבית-הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. בתום הלימודים, נשא לאישה את פירחה, אותה הכיר בבית-החולים. הוא בחר להתמחות באורתופדיה, בבית-החולים 'אסף הרופא'. לאחר ההתמחות הוצב כרופא גדודי, חטיבתי ואוגדתי, ביחידות השדה. בהמשך שירותו הוצב בחיל-הרפואה, טיפל בחיילים וכתב מאמרים, שהתפרסמו בבטאון הרפואה של צה"ל. הוא היה שותף בתהליכי קבלת החלטות בכל הנוגע בבעיות אורתופדיות ובמתן שירות רפואי לחיילי צה"ל. לאורך כל השנים, בלט בסבלנותו, באכפתיותו וברגישות שלו, לצד עקביות והכרת צורכי המערכת. ביום כ"ח בתשרי תשנ"ג (24.10.1992) בעת מילוי תפקידו נפטר ממחלה ממארת והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בכפר סבא. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים – נועם, ציקי וגילי, אם ואחות – בלהה. חברו הטוב ספד לו על קברו: "קשה לעכל ואי-אפשר להאמין… יש פער בין הידיעה את המציאות, בין ההשלמה ההגיונית, הנוראה, לבין הצד הרגשי הממאן להבין, להסכים, לקבל. שלושים שנה של היכרות וידידות צמודה. שנים אלו יצרו קשר נפשי עמוק. הקשר התבטא בדאגה של האחד לאחר, ברצון להיות יחד, בהומור משותף ובעזרה הדדית. כולנו נבכה את מותך ונזכור אותך".