היצקופף, יעקב-אריה

בן חיה ושמואל, נולד ביום ט"ו באלול תרפ"ה (4.9.1925) בווארשה, בירת פולין. בשנת 1926, בהיותו תינוק בן חודשים אחדים, עלו הוריו לארץ והקימו מאפייה בכפר חסידים. שם סיים את בית- הספר העממי ואחר-כך למד נהגות ועבד כנהג. שאיפתו מילדות להיות חייל נתגשמה בגיל 17, כשנתקבל בשנת 1941 לצבא הבריטי, לאחד מגדודי ה"באפס". אחר-כך עבר לבריגדה היהודית ובקרבות על הסניו באיטליה שירת כנהג זחל"ם והוביל תחמושת לשורות הקדמיות. אחרי שחרורו מהצבא שירת כנהג במחלקת העבודות הציבוריות של הממשלה. בחודש ינואר 1948 נמנה עם הבחורים האמיצים והמוכשרים, בעלי ותק ושם טוב מימי שירותם בבריגדה, שנבחרו לשירות הביטחון שאירגנה חברת-החשמל להסעת עובדיה במשוריינים באזורים מסוכנים, ולא פעם נסע בראש השיירה מהדר-הכרמל לכביש העמק תחת אש היריות מוואדי-רושמיה. בערב יום ח' באדר א' תש"ח (18.2.1948), באחת מנסיעותיו, נפגע מירייה ונהרג ליד ההגה בהגיע המכונית לכביש המוביל לשכונת תל עמל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר חסידים. זכרו הועלה בספר "חברים שנפלו" שהוציאה חברת-החשמל.